ערכין (יהדות) – הבדלי גרסאות

'''ערכים''', הוא [[נדר]], צורת התחייבות לתרומה כספית ל[[בית המקדש]]. המצווה לדון לפי כללי הערכים היא [[מצוות עשה]]<ref>{{הערה|1=, המצווה ה-350 לפי מניינו של [[ספר החינוך]], ומצוות עשה ה-114 לפי [[ספר המצוות לרמב"ם|מניינו]] של ה[[רמב"ם]]</ref>}}.

דיני ערכין מפורטות במקרא בהרחבה בסופו של ספר [[ויקרא]], ולדעתו של ה[[תנא]] [[אבא יוסי בן חנן]] נמנה כאחד מ"שמונה מקצועי תורה" ש{{מונחון|מקראן מרובה|היינו שהעניין מפורש בהרחבה בתורה שבכתב}}<ref>{{הערה|1=[[תוספתא]] חגיגה א יא</ref>}}

{{הדגשה|וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר...'''וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל''' וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...|ויקרא י ט|ויקרא י ט}} הביטוי ''ולהבדיל בין הקדש ובין החל'' פורש ב[[ספרא]] ובתלמוד בבלי, כמדבר כלפי הוריית כהן בדיני ערכין -שבעצם הכהן מקציב את ערך הכספי אותו כיוון הנודר בליבו בשעת נדרו. בכך, הכהן "מבדיל" סכום זה (שמתהפך ל"קודש") משאר כספים של הנודר (שנשארים כ"חולין").<ref>{{הערה|1={{בבלי|כריתות|יג|ב}}</ref><ref>}}{{הערה|1=ספרא לפרשת שמיני סעיף קטן לז, רש"י למסכת כריתות דף יג עמוד ב</ref>}}.

לפי ה[[ספרא]], המילים "יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן" נדרשים כבאים לייצג בניין אב ל"כל הנערכין" (אדם, קרקעות וגם מטלטלין) שיוחלטו שווים על פיו של כהן<ref>{{הערה|1=ספרא על ויקרא כז,ח, סעיף קטן ס"ו (ובפרשנות ה"תורה והמצווה")| [[מדרש הגדול]] לויקרא כז:ח</ref>}} -ואף על פי שהסכום כתוב במקרא במפורש.<ref>{{הערה|1=שו"ת [[רדב"ז]] ב'קפ"ו</ref>}}

בערכי אדם, ולפי דעתו של [[שמואל (אמורא)]], ייתכן לומר שמזמינים חמשה כהנים להיזקק להערכה של אדם -ולא רק אחד- כי בעת גמר לימוד שני מיעוטים מתחילים למנות מחדש.<ref>{{הערה|1=רש"י {{בבלי|סנהדרין|טו|א}} ד"ה "אמא חמשה כהנים וחמשה ישראל"</ref>}}

ואילו על סמך הכתוב "כאשר יערוך אתו הכהן", חז"ל קובעים כי פדיית ההקדש בשלשה כהנים [[גזבר]]ים, הערכים מסוג המטלטלין גם בשלשה ובקרקעות ואדם תשעה דיינים ומתוכם יש חוב שאחד מהם יהיה כהן<ref>{{הערה|1=משנה, סנהדרין א,ג. מדרש הגדול ויקרא כז,יד</ref>}}

במקרא שאיש מנדר "אני נותן ערכו של פלוני" ולסופו של דבר מצא שאין לו את סכום הכסף שהוא נדר, יש לו להביא מטלטלין בשוויות הכסף בזומן ויש להעריך את מטלטליו בשלשה דיינים ולדעת [[רבי יהודה]] אחד מהשלשה חייב להיות כהן.<ref>{{הערה|1=משנה, סנהדרין א ג</ref>}}

בעניין ערכי אדם, יש מהאחרונים שהסבירו שמעמד הכהן מכריע במקרא שיוצא ארבע דעות כנגד חמש דעות. כלומר, שאם הכהן יחליט להסכים לפסק דינם של ארבעה מהדיינים -הגם שבדרך כלל "אין בית דין שקול"- מצייתים להכריע כדעת הכהן וארבעת חביריו<ref>{{הערה|1=שפת אמת לערכין דף יט (צוטט ב"תורה ודעת" סב-צג( אייר תשס"ח)</ref>}}

ויש סוברים כי צריכים כל העשרה להסכים לערך האדם, כי במקרא שלא יסכימו ייקרא דיונם בשם "אומדנא" (השערה} ולא תהיה כאן שום הכרע{{דרושה הבהרה}}<ref>{{הערה|1=קובץ מפרשים לערכ' ד' יט: הובא מ'שם ארי'</ref>}}

בעניין ערכי קרקעות (נדל"ן), ה[[ספר החינוך]] כותב כי בעל הבית שמעריך את ביתו יש לו להוסיף חומש.<ref>{{הערה|1=חינוך, מצווה שנד</ref>}}

*גם כהן שנדר ערך למקדש חייב להיערך לפני כהן אחר -ואינו מעריך את עצמו<ref>{{הערה|1=ספר "שמועת חיים" (בני ברק, תשס"א) למסכת ערכין חלק א דף רסג</ref>}}

לפי ה[[מדרש הגדול]], בעת שיצא משה מארמון [[פרעה]] והבחין שנוגשי פרעה היו מטעינין את העבריים משאות כבידות את הזקן ואת הבחור כאחד, ואת האשה כאיש, יעץ לפני פרעה להעריך את העובד ולהשוות את הסבל כפי כוח הפועל. בזכות הייעוץ הטוב זכה שתנתן פרשת ערכים על ידו להבחין "בין האיש לאשה בין הזקן לבחור ובין הקטן לגדול"<ref>{{הערה|1=מדרש הגדול לשמות ב:יא</ref>}}.

ב[[מדרש תנחומא]] הובא כי הבאת ערכים לפני הקדוש ברוך הוא מעולה כאילו המעריך מקריב נפשות לפניו , וגם בזכות הערכין מבטיח השם להציל אתכם מעריכות [[גיהנם]] וזוכים לעריכת שולחן ל[[עתיד לבא]].<ref>{{הערה|1=תנחומא בחקתי ו</ref>}}