עזרא פליישר – הבדלי גרסאות

ב-[[1962]] התמנה כ[[מרצה]] באוניברסיטה העברית, בשנת [[1969]] היה למרצה בכיר,{{הערה|{{מעריב||מינויים חדשים באוניב' העברית|1969/07/07|01609}}.}} והחל מ-[[1975]] [[פרופסור מן המניין]] בחוג ל[[ספרות עברית]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ב-[[1967]] ייסד את המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה מיסודה של [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ובו עסק במיון ובחקר אלפי קטעי שירה מ[[גניזת קהיר]]. (לימים נקרא המפעל על שמו.{{הערה|1=[http://www.academy.ac.il/asp/projects_new/projects_body.asp?project_id=6 חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר], באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.}} בשנת [[1984]] נבחר כחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] ועמד בראש חברת [[מקיצי נרדמים]]. חיבר ספרים ומאמרים רבים בחקר [[שירה עברית|השירה העברית]] ב[[ימי הביניים]] ובחקר תפילות ישראל. על עבודתו המדעית זכה ב[[פרס ביאליק]] לחכמת ישראל (תשמ"ו),{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|משה דור ודליה רביקוביץ זכו בפרס ביאליק|1987/01/15|00206}}; {{מעריב||פרס ביאליק – בפעם ה־54|1987/03/24|00603}}.}} ב[[פרס רוטשילד]] למדעי היהדות, ב[[פרס הרצל (יהדות הונגריה)|פרס הרצל]] לספרות של אגודת יוצאי הונגריה (1971){{הערה|{{דבר||נקבעו חתני "פרס הרצל"|1971/04/09|00415}}.}} וב[[פרס קוגל]] לחכמת ישראל של עיריית [[חולון]] (תשל"ח).{{הערה|{{דבר||פרס־קוגל לפרופ' ע. פליישר|1979/02/05|00428}}.}}

 

 

סבר כי בימי [[בית המקדש השני]] לא הייתה ביהדות חובה ל[[תפילה (יהדות)|התפלל]] באופן קבוע, ו[[רבן גמליאל דיבנה]] הוא שחידש חידוש מופלג זה שהשפיע כה רבות על עיצוב חיי העם היהודי עד היום. פליישר פרסם על כך סדרת מאמרים בכתב העת [[תרביץ]].