מקדש זאוס באולימפיה – הבדלי גרסאות

המקדש היה מפורסם כיוון שבו עמד [[פסל זאוס באולימפיה]] בתכנונו של [[פידיאס]], אשר נחשב לאחד מ[[שבעת פלאי עולם]]. מחוץ למקדש תוכנן מערך עיטורים מורכב ב[[גמלון|גמלונים]] וב[[מטופה|מטופות]] של המקדש. על פי [[פאוסאניאס]], תכנון הגמלונים נעשה בידי אלקאמנס ו[[פיוניוס ]], פסלים ממחצית השנייה של [[המאה החמישית לפנה"ס]], אולם עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם ניתוח סגנונן של הדמויות. תכנון העיטורים נעשה כנראה לכל המבנה יחדיו, אולם ביצועם נעשה על ידי כמה אמנים שונים וניכרים הבדלים סגנונים משמעותיים.<ref>{{הערה|1=ראו: אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 90.</ref>}}

אופי התאור שונה מעט מצד לצד, כתוצאה מפער השנים ומגע ידם של אמנים שונים. המטופות שבצד המזרחי הן קדומות יותר לפי סגנונן וניכרים הבדלים בתכנון ה[[קומפוזיציה]] של כל מטופה ומטופה. בכמה מן התבליטים השתמש האמן היווני בקומפוזיציה מאוזנת של קווים מקבילים, כמו בתבליט הרקולס הנושא את השמים, ואילו באחרות השתמש בקומפוזיציה דינאמית בעלת מערך משולש, כמו בתאור הציפורים מסמטיפלוס. בכל צד "הוקדשו מתוך שישה הנושאים שלושה לתיאור המשבר בעת המאבק, ושלושה לרגע שלאחר הניצחון".<ref>{{הערה|1=ראו: אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 91.</ref>}}.

כמו המטופות, גם [[גמלון|הגמלונים]] במקדש זאוס הציגו נושאים הקשורים אל מורשת הפוליס אולימפיה. בגמלון המערבי, המאוחר יותר בהקמתו, נבחר להצגה הנושא של מלחמת ה[[לאפיתים]] וה[[קנטאור|קנטאורים]] ואילו בגמלון המזרחי הוצג סיפור תחרות המרכבות בין [[אוינומאוס]], מלף פיזה באליס לבין יריבו [[פלופס]], אשר התקיים בין אולימפיה ל[[איסתמוס]]. בשני הגמלונים מופיעות 21 דמויות המסודרות ב[[קומפוזיציה]] [[סימטריה|סימאטרית]] מסביב לדמות גבוהה במרכז הקומפוזיציה. למרות שפסלי הגמלונים הם חופשיים ולא עשויים כ[[תבליט]], צידם האחורי של הפסלים נותר לא גמור. <ref>{{הערה|1=ראו: פייפר, דייוויד (עורך), "אמנות יוונית קלאסית", '''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כרך שני ("מסורות ויצירות מופת"), הוצאת כתר, ירושלים, 1997, עמ' 38.</ref>}}

מלחמת הקנטאורים והלפיתים, המוצגת בגמלון המערבי, סימלה עבור היוונים את מאבקם של השבטים היווניים ב[[ממלכת פרס|פרסים]]. לפי המסופר במיתולוגיה היוונית, הוגש בחתונתו של [[פיריתואוס]], מלך הלפיתים יין לא מהול במים. הקנטאורים, אשר שתו מן היין, השתכרו והתנפלו על כלתו של פיריתאוס. בקרב שהתחולל בחתונה ניצחו פיריתואוס וחברו [[תזאוס]] את הקנטאורים. גופותהם המתפתלים של הקנטאורים מהווים את מוקד העניין של הקומפוזיציה היוצרת "רווחים בלתי-שווים בין הדמויות המחזקות את הרושם של מערכה קרבית מבולבלת. התיאור כולו מתפתח בצורה גולית, תוך עליות וירידות בקצת רחב". <ref>{{הערה|1=אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 94.</ref>}} פסלי הגמלון המערבי מציגים התפתחות סגנונית הנובעת מן הרצון ההולך וגובר לתאור [[נראטיב|נראטיבי]] באמנות היוונית. רצון זה מתבטא ביצירת קומפוזיציה דינאמית יותר המציגה בפני הצופה "[[דרמה]]" עימה הוא יכול להזדהות. ניכרת גם נסיון רחב יותר ליצירתו של עומק במערך על ידי גופות הקנטאורים הבוקעים מתוך המרחב ב[[פרספקטיבה|הקצרה]].