מקדש זאוס באולימפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תיאור\1
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 4:
[[מקדש יווני|המקדש]], אשר תוכנן בסגנון [[הסדר הדורי]], על ידי אדריכל בשם ליבון מ[[אליס]], היה חלק ממתחם מקודש של מזבחות ומבני מקדשים באולימפיה. המקדש נבנה מ[[אבן גיר]] מצופה ב[[סטוקו]] (יציקת גבס) והיה בעל גג מצופה באריחי [[שיש]]. ברוחבו (27.68 מטר) של המקדש נקבעו שישה עמודים דורים, (בגובה של 5.23 מטר) ואילו באורכו (64.12 מטר) נקבעו 13 עמודים. אל המבנה נכנסו דרך רמפה אשר הייתה קבועה בצד המזרחי של המקדש. סביב המקדש נבנו שלוש מדרגות אשר הקיפו אתו, בהתאם לסגנון הבניה היווני.
 
המקדש היה מפורסם כיוון שבו עמד [[פסל זאוס באולימפיה]] בתכנונו של [[פידיאס]], אשר נחשב לאחד מ[[שבעת פלאי עולם]]. מחוץ למקדש תוכנן מערך עיטורים מורכב ב[[גמלון|גמלונים]] וב[[מטופה|מטופות]] של המקדש. על פי [[פאוסאניאס]], תכנון הגמלונים נעשה בידי אלקאמנס ו[[פיוניוס ]], פסלים ממחצית השנייה של [[המאה החמישית לפנה"ס]], אולם עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם ניתוח סגנונן של הדמויות. תכנון העיטורים נעשה כנראה לכל המבנה יחדיו, אולם ביצועם נעשה על ידי כמה אמנים שונים וניכרים הבדלים סגנונים משמעותיים.<ref>{{הערה|1=ראו: אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 90.</ref>}}
 
עיטורי המקדש, בייחוד המאוחרים שבהם, מציגים את ההתקדמות מן הפיסול [[יוון הארכאית|הארכאי]] אל הפיסול [[יוון הקלאסית|הקלאסי]]. ניתן לראות את ההתפתחות בשני מישורים. ראשית, התפתחות יכולת התיאור [[אנטומיה|האנטומי]] של גוף האדם. הדבר בולט בהשוואה גם בין שני שלבי היצירה. התפתחות זו בולטת בייחוד בתאור גופות הגברים, כיוון שבתאור דמויות הנשים עדיין לא הגיעו האמנים לכדי תיאור חופשי, אפילו בפסלי הגמלון המערבי המאוחר. התקדמות נוספת בתיאור הגוף היא העובדה כי נעדר מן הדמויות "[[חיוך ארכאי|החיוך הארכאי]]" המאפיין את הפיסול מן התקופה הארכאית. שנית, ניכרת התפתחות בבניית מערך הפיסול לקראת תכנון מערך פיסולי דינאמי יותר ובעל עומק פיסולי רחב יותר. הדמויות מותאמות לצורתו המשולשת של הגמלון בתנוחות טבעיות.
שורה 12:
[[תבליט|התבליטים]] המעטרים את [[מטופה|המטופות]] בצידו המזרחי והמערבי של המקדש הציגו את 12 מעללי הגבורה של [[הרקולס]], הגיבור היווני מן [[המיתולוגיה היוונית]], אך רק חלק מהם נותרו שלמים. הבחירה בתאור מעשיו קשורה ל[[מיתוס]] שלפיו היה זה הרקולס אשר ייסד את [[המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה]]. בצידו המערבי של המקדש מתוארות שש המשימות הראשונות של הרקולס בהן הריגת ה[[הידרה]], המאבק בשור מ[[כרתים]], תפיסת הצבייה מקריניאה, הרקלס ליד [[האריה מנמאה]], הצגת הציפורים מסמטיפלוס לאלה [[אתנה]], וניצחון על ההיפוליטה, מלכת ה[[אמזונות]]. בצידו המזרחי של המקדש מתוארים הקרב עם גריון, משיכת קרברוס, פריצת דלתות [[אורוות אוגיאס]], הגשת חזיר הבר והשליטה בסוסי דיומדס.
 
אופי התאור שונה מעט מצד לצד, כתוצאה מפער השנים ומגע ידם של אמנים שונים. המטופות שבצד המזרחי הן קדומות יותר לפי סגנונן וניכרים הבדלים בתכנון ה[[קומפוזיציה]] של כל מטופה ומטופה. בכמה מן התבליטים השתמש האמן היווני בקומפוזיציה מאוזנת של קווים מקבילים, כמו בתבליט הרקולס הנושא את השמים, ואילו באחרות השתמש בקומפוזיציה דינאמית בעלת מערך משולש, כמו בתאור הציפורים מסמטיפלוס. בכל צד "הוקדשו מתוך שישה הנושאים שלושה לתיאור המשבר בעת המאבק, ושלושה לרגע שלאחר הניצחון".<ref>{{הערה|1=ראו: אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 91.</ref>}}.
 
אופי תיאור הדמויות משקף את אמנות התקופה [[יוון הקלאסית|הקלאסית]] בתחילתה. מבחינה [[אנטומיה|אנטומית]] הדמויות מושלמות ומפוסלות ללא סממני הפיסול הארכאי. הדמויות אינן סכמאטיות ומציגות מידה של חופשיות בתאור פעולותיו הפיזיות של הרקולס, בתאור קפלי הבד בדמויות הנשיות. חופשיות זו בתאור הגוף בולטת בעיקר במטופות בהן נוצר מערך צולב (כיאוסטי) בקומפוזיציה, כמו למשל בהצטלבות דמותו של הרקולס עם דמות השור מכרתים.
שורה 20:
[[תמונה:GR 08-04-23 Olympia Museum Zeustempel Westgiebel.JPG|ממוזער|שמאל|250px|פסלי הגמלון המערבי]]
 
כמו המטופות, גם [[גמלון|הגמלונים]] במקדש זאוס הציגו נושאים הקשורים אל מורשת הפוליס אולימפיה. בגמלון המערבי, המאוחר יותר בהקמתו, נבחר להצגה הנושא של מלחמת ה[[לאפיתים]] וה[[קנטאור|קנטאורים]] ואילו בגמלון המזרחי הוצג סיפור תחרות המרכבות בין [[אוינומאוס]], מלף פיזה באליס לבין יריבו [[פלופס]], אשר התקיים בין אולימפיה ל[[איסתמוס]]. בשני הגמלונים מופיעות 21 דמויות המסודרות ב[[קומפוזיציה]] [[סימטריה|סימאטרית]] מסביב לדמות גבוהה במרכז הקומפוזיציה. למרות שפסלי הגמלונים הם חופשיים ולא עשויים כ[[תבליט]], צידם האחורי של הפסלים נותר לא גמור. <ref>{{הערה|1=ראו: פייפר, דייוויד (עורך), "אמנות יוונית קלאסית", '''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כרך שני ("מסורות ויצירות מופת"), הוצאת כתר, ירושלים, 1997, עמ' 38.</ref>}}
 
בגמלון המזרחי מופיע במרכז דמותו של [[אפולו]] העומד להכריע בתחרות. משני עבריו מוצגים פלופס ואוינומאוס, כאשר האחרון מופיע כשראשו מופנה למעלה כסימן ל[[היבריס]] (גאווה). גם דמויות אחרות בגמלון מרמזות על הפסדו הקרב של המלך אוינומאוס, הפסד אשר יגרור את הפסד מלכותו ואף את חייו ליריבו.
 
מלחמת הקנטאורים והלפיתים, המוצגת בגמלון המערבי, סימלה עבור היוונים את מאבקם של השבטים היווניים ב[[ממלכת פרס|פרסים]]. לפי המסופר במיתולוגיה היוונית, הוגש בחתונתו של [[פיריתואוס]], מלך הלפיתים יין לא מהול במים. הקנטאורים, אשר שתו מן היין, השתכרו והתנפלו על כלתו של פיריתאוס. בקרב שהתחולל בחתונה ניצחו פיריתואוס וחברו [[תזאוס]] את הקנטאורים. גופותהם המתפתלים של הקנטאורים מהווים את מוקד העניין של הקומפוזיציה היוצרת "רווחים בלתי-שווים בין הדמויות המחזקות את הרושם של מערכה קרבית מבולבלת. התיאור כולו מתפתח בצורה גולית, תוך עליות וירידות בקצת רחב". <ref>{{הערה|1=אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 94.</ref>}} פסלי הגמלון המערבי מציגים התפתחות סגנונית הנובעת מן הרצון ההולך וגובר לתאור [[נראטיב|נראטיבי]] באמנות היוונית. רצון זה מתבטא ביצירת קומפוזיציה דינאמית יותר המציגה בפני הצופה "[[דרמה]]" עימה הוא יכול להזדהות. ניכרת גם נסיון רחב יותר ליצירתו של עומק במערך על ידי גופות הקנטאורים הבוקעים מתוך המרחב ב[[פרספקטיבה|הקצרה]].
 
== קישורים חיצוניים ==