פרשת עמותות ברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 5:
בשנת 1999 הוקמה רשימת "ישראל אחת" בראשותו של [[אהוד ברק]] לקראת [[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה]]. הרשימה כללה את [[מפלגת העבודה]] [[מפלגת מימד]] ו[[מפלגת גשר]]. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה השתמש מטה ברק במספר [[עמותה|עמותות]] לצורך גיוס תרומות. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין.
 
לאחר שהעיתונאי [[קלמן ליבסקינד]] חשף את הפרשה בסדרת כתבות בשבועון "[[מקור ראשון]]", ב-[[6 במאי]] [[1999]] העלה חבר הכנסת [[מיכאל איתן]] חשדות כי גיוס התרומות באמצעות העמותות השונות עמד בניגוד לחוק מימון מפלגות וכי חלק גדול מהעמותות היו "עמותות קש", כלומר עמותות פיקטיביות אשר מטרתן היחידה הייתה גיוס כספים לקמפיין הבחירות והן פעלו בניגוד למטרותיהן המוצהרות<ref>{{הערה|1=‏‏‏[http://www.miki.org.il/?s=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A8%D7%A7 פרשת עמותות ברק], באתר של ח"כ מיכאל איתן</ref>}}.
 
ב-[[27 בינואר]] [[2000]] פרסם [[מבקר המדינה]] את הדו"ח המנדטורי שלו בדבר חריגות מחוק מימון מפלגות, כפי שנעשה לאחר כל מערכת בחירות. בדו"ח כלל המבקר פירוט נרחב באופן יוצא דופן, על חריגות של סיעת "ישראל אחת". לסיכום כתב המבקר:
:החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה. מבין העמותות, היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גויסו" למטרה לקראת הבחירות. עוד היו עמותות, שערכו פעולות תעמולה עצמאיות, אך משראו ב"ישראל אחת", כי יש תועלת בפעילותן לקידום מועמדותו של מר ברק לראש הממשלה, דאגו לתמיכה כספית בהן‏‏<ref>{{הערה|1=‏משרד מבקר המדינה, [http://www.knesset.gov.il/docs/heb/amutot1.htm דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה], באתר הכנסת‏</ref>}}.
 
באופן תקדימי כלל הדו"ח ציון שמות של חשודים בעבירות שונות ופירוט של עמותות אשר שימשו להעברת כספים למפלגה, בניגוד לחוק ובסכומים המגיעים למליוני שקלים. המבקר קנס את סיעת "ישראל אחת" וגינה את התנהלותה. בעקבות החשדות הללו, הורה [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אליקים רובינשטיין]], על פתיחת חקירה בנושא.
שורה 17:
במסגרת החקירה אהוד ברק [[חקירה באזהרה|נחקר באזהרה]] בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות ובחשד ל[[רישום כוזב במסמכי תאגיד]]. ברק השיב לשאלות החוקרים וטען כי לא היה מודע לפרטי ניהול העמותות והעברת הכספים ואף הנחה את מנהלי הקמפיין לפעול בהתאם לחוק. עדות זו זכתה לאישור הנחקרים האחרים בפרשה. בנוסף, נחקרו בפרשה [[יצחק הרצוג]], שפיקח על העברת כספי קרנות מחו"ל לעמותות השונות ובחר לנצל את [[זכות השתיקה]] בחקירה, [[טל זילברשטיין]], ששימש בתפקיד מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" בבחירת ראש הממשלה, ח"כ [[ויצמן שירי]], שנחשד כי היה מעורב בתקצוב מקצת העמותות, דורון כהן, גיסו של ברק שייסד אחדות מהעמותות וגדעון סולימאני, שכיהן כגזבר עמותת "נגב עכשיו". להגנתם טענו החשודים כי חוק מימון מפלגות אינו חל על הבחירות הישירות לראש הממשלה, אולם היועץ המשפטי לממשלה, [[אליקים רובינשטיין]], לא קיבל עמדה זו.
 
בשנת 2003 הודיע רובינשטיין כי לא יוגשו כתבי אישום בפרשה כנגד אהוד ברק, יצחק הרצוג, ויצמן שירי ודורון כהן בשל [[חוסר ראיות]], אך המליץ על הגשת כתב אישום כנגד טל זילברשטיין וגדעון סולימאני‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-3795-00.html?tag=9-46-33 החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין], 22 במרץ 2003‏</ref>}}. החקירה כנגד זילברשטיין וסולימאני נמשכה עד יוני 2006, כאשר הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לאחר [[שימוע]] שנעשה לשני החשודים, כי כל התיקים בפרשה יסגרו, בשל הקושי לבסס כתבי אישום ‏‏<ref>{{הערה|1=‏{{הארץ|יובל יועז|נסגר תיק עמותות ברק: "אין סיכוי סביר להרשעת היועץ טל זילברשטיין"|703360|4.6.2006|}}‏</ref>}}.
 
בספטמבר 2003 הגיש [[רשם העמותות]] בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפירוק עמותת "רובד" ששימשה את אנשי ברק, ובקשה לבחינת החזרה של 2.6 מיליון שקלים שהעמותה השתמשה בהם שלא למטרותיה המוצהרות‏‏. הרשם קיבל את טענתו של [[צ'ארלס ברונפמן]], התורם העיקרי של העמותה, כי לא ידע על הפעילות האסורה{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|רשם העמותות: צ'ארלס ברונפמן מימן סקרים של אהוד ברק בלא שידע זאת|722646|9 בספטמבר 2003}}{{ש}}{{ynet||עמותת ברק פיקטיבית, על חבריה להחזיר מיליוני שקלים|2751115|||}}}}.
 
==תגובות==
לאחר שהיועץ המשפטי החליט לסגור את התיק כנגד ברק, הגיב חה"כ [[מיכאל איתן]], שהיה אז יו"ר [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]], ואמר כי: "פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה החליטו להשלים עם העבריינות הפוליטית במקום להלחם בה. מדובר בסטירת לחי לשלטון החוק בישראל, שתהפוך למכה אנושה לאחר הפרס שהשניים יקבלו עם מינוים של ארבל ורובינשטיין לשופטים בבית המשפט העליון" ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2801996,00.html שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר], אתר ynet‏</ref>}}.
 
ב-[[28 באפריל]] 2004, פנתה [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]] לראש הממשלה, [[אריאל שרון]], ול[[שמעון פרס]], בדרישה שלא למנות את חבר הכנסת [[יצחק הרצוג]] ממפלגת העבודה לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק, לאחר שהיועץ המשפטי קבע כי הוא היה אחראי "להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה"‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-60890-00.html?tag=15-24-02 התנועה לאיכות השלטון: לא למנות את יצחק הרצוג לשר], אתר‏NFC</ref >}}. חרף הפנייה, הוא מונה לתפקיד [[שר הבינוי והשיכון]] בממשלת שרון.
 
== הערות שוליים ==