ויילד ויזל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ (Script) File renamed: File:F-105.jpgFile:F-105 Thunderchief carrying AGM-45 Shrike anti-radiation missile.jpg (2) replacing alphanumeric-string name with meaningful one
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 40:
עקב אופי המשימה ומיעוט המטוסים (היחסי, יש לזכור שבוייטנאם הופעלו כנפות קרביות רבות) הכתיבו [[תורת הפעלה]] שבה ציידי הטילים הגיעו לאזור המשימה ראשונים, ויצאו אחרונים. פעמים רבות בוצע [[תדלוק אווירי]] חוזר ונשנה של מטוסים אלו במהלך משימה אחת.
 
במהלך שירותם בווייטנאם זכו שני צוותי ויילד ויזל ב[[מדליית הכבוד (ארצות הברית)|מדליית הכבוד של ארצות הברית]] כהוקרה על גבורתם במהלך המלחמה <ref>{{הערה|1=קורל, ג"ט - [http://www.afa.org/magazine/feb2006/0206courage.asp Calculated Courage at Thai Nguyen] פורסם ב-[[23 במרץ]] [[2006]]</ref>}} <ref>{{הערה|1=פריסבי, ג"ל - [http://www.afa.org/magazine/valor/0485valor.asp Wild, Wild Weasel] פורסם ב-[[23 במרץ]] [[2006]]</ref>}} <ref>{{הערה|1=[[s:en:Wild Weasel mission 19 April 1967|מובאות ותמליל השיחה במהלך גיחת הציד של הצוות מוויקיסורס]]</ref>}}.
 
בסך הכול הוסבו 61 ת'אדים מדגמי F ו-EF לדגם G. חרף הוצאתם מווייטנאם של מטוסי ה-F-105D בשנת [[1970]] (המטוסים הוחלפו במטוסי [[F-4 פנטום]] מתקדמים, וגם החלה ננקטת אסטרטגיה של תקיפה באמצעות מפציצים כבדים), נשארו דגמי ה-G בשירות עד תום המלחמה. גם בתחום זה החליף מטוס הפנטום את הת'אד, אך דגמיו השונים לא נתנו מענה לכלל האיומים שבהם עסקו הת'אדים.
שורה 68:
בחיל האוויר הישראלי לא הוקצו מטוסים ייעודיים למטרת ציד טילים. את מקומם תפסה תורת לחימה שהשתמשה באמצעי מיסוך אלקטרוניים לצורך הגנה מפני טילים. במהלך מלחמת יום הכיפורים סבל חיל האוויר הישראלי מרשת צפופה של סוללות נ"מ [[מצרים|מצריות]] באזור תעלת סואץ, אשר הגבילה את יכולת הפעולה שלו. הרשת נבנתה עוד במהלך [[מלחמת ההתשה]], ובין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים נבנה במצרים "מערך מתגלגל" של טילי נ"מ, שנעו באישון לילה לכיוון תעלת סואץ, עד שנוצר מצב שבו בתחילת מלחמת יום הכיפורים ירו המצרים "חומה של אש" מעל לתעלה.
 
בשנת [[1970]] נקרא חיל האוויר האמריקני לסייע לישראל, והביא עימו פודי ל"א משבשי מכ"ם. אלו היו יעילים כנגד סוללות [[SA-2]], אך כפו הקפדה על מבנה טיסה אחיד, קשוח ולא מקובל שכונה "פוד פורמיישן". טיסה במבנה זה בוצעה ב-[[18 ביולי]] 1970, אך בין סוללות ה-SA-2 הוסתרו גם סוללות SA-3 ששיגרו טילים ופגעו במספר מטוסים. מוביל המבנה ומפקד הטייסת [[שמואל חץ]] נהרג, והנווט [[מנחם עיני]] נשבה. מטוס נוסף נפגע ובו [[אביהו בן-נון]], לימים מפקד חיל האוויר, והנווט שאול לוי, אך הם הצליחו לבצע נחיתת חירום בשדה [[רפידים (בסיס)|רפידים]]. למרות ההצלחה היחסית של הטיסה (הושמדו 4 סוללות מתוך 10, ו-3 סוללות נוספות נפגעו) קרסה קונספציית הלוחמה האלקטרונית, והמבנה כונה בלעג "פוץ פורמיישן"<ref>{{הערה|1=אהוד יונאי, עליונות אווירית, פרק 21 - טילים (תרגום: [[תא"ל]] [[יפתח ספקטור]])</ref>}}.
 
שנים לאחר מכן העיד [[תא"ל]] [[יפתח ספקטור]] שאילו חיל האוויר היה מודע לטכניקות האמריקניות שיושמו במהלך מלחמת וייטנאם, יחסו אל אמצעי הל"א וההצעות האמריקאיות היה שונה<ref>{{הערה|1=הקדמת המתרגם - תא"ל יפתח ספקטור - לספר רכס ת'אד, מאת [[קולונל]] [[ג'ק ברוטון]]</ref>}}. אולם, בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים לא חצו טייסי חיל האוויר את התעלה, ובוצעו רק כמה ניסיונות תקיפה מרחוק של מערך הטילים בעזרת טילי [[AGM-45 שרייק|שרייק]] שהעלו חרס.
 
בפתיחת מלחמת יום הכיפורים הופעל "[[מבצע תגר]]", שנועד להביא להשמדת סוללות הטילים על תעלת סואץ בעזרת הטלת קלע של חימוש ממרחק בשילוב עם ירי טילי שרייק, ושימוש במטוסי A-4 סקייהוק ("עיט") ומטוסי F-4 פנטום ממוכשרים בציוד לוחמה אלקטרונית לדיכוי הסוללות. תוכנית המבצע הייתה מורכבת ביותר, ונמתחה עליה ביקורת רבה. בין השאר הוגדר המבצע כ-"אופרציות" (על ידי יפתח ספקטור), ונאמר על התוכנית שהיא צריכה להיות מדויקת כמו "שעון שווייצרי". בסופו של דבר, המבצע בוטל כמעט בצמוד לתחילת הפעלתו, ואיום הטילים הוסר כליל רק לקראת סוף המלחמה, לאחר ההשתלטות הקרקעית על השטח ושיתוק קרקעי של סוללות הטילים שבו. מהלך דומה בחזית הצפונית, שכונה "[[דוגמן 5]]" והיה מבוסס על תוכנית תגר, כשל לחלוטין עקב הפעלה לקויה שלא נצמדה לתנאי הבסיס של המבצע, ומזג אוויר גרוע מעל המטרות. שנתיים לאחר מכן הגדיר זאת מפקד חיל האוויר לשעבר [[עזר ויצמן]]: "הטיל כופף במלחמה הזאת את כנפו של המטוס - וזו עובדה"<ref>{{הערה|1=עזר ויצמן (עם [[דב גולדשטיין]]) - "לך שמיים לך ארץ", עמוד 329</ref>}}.
 
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמו בחיל האוויר ועדות בדיקה שונות, שעסקו גם בפיתוח תורת לחימה מסודרת ללוחמה באזור מוכה טילים ולוחמה אלקטרונית. ככל הנראה, השיטות יושמו בקפדנות, ובמהלך [[מלחמת שלום הגליל]] השמיד חיל האוויר כליל את מערך הגנת הנ"מ הסורי. מהמעט שפורסם על כך, נראה שבמבצע זה, שכונה [[ערצב 19]] בוצעה חסימת מכ"ם בעזרת [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ייעודיים, ונעשה שימוש במטוסי פנטום ששיגרו טילים נגד קרינה, במקביל לתקיפה בעזרת [[כחלילית (טיל)|טילי כחלילית]] מהקרקע, שהשמידו את מכ"מי הסוללות.