הגטו היהודי בוונציה – הבדלי גרסאות

בגטו היו גם מוסדות תרבות רבים: [[תיאטרון]], אקדמיה למוזיקה, סלוני הופעה של סופרים ו[[חנות ספרים|חנויות ספרים]]. בגטו אף הוקם [[בית דפוס|בית הדפוס]] העברי הראשון. אפשר להבחין בבנין מפואר ב-Corte dei Barucchi<ref>{{הערה|1=על שם משפחת ברוך.</ref>}} ששימש בימי הגטו אכסניה ובית חולים והיום הוא המרכז הקהילתי של קהילת ונציה. רחוב אחר נקרא עד היום Calle del Forno על שם ה[[מאפייה (מפעל)|מאפייה]] שבו, והייתה ברחוב גם מאפיית מצות<ref>{{הערה|1=שלט מאפיית המצות מצוי עד היום על אחד מבתי הגטו.</ref>}}

בשל מגבלת המקום בגטו וריבוי תושביו, הבניינים נבנו לגובה חריג בנוף, לעתים עד תשע קומות. בתי המגורים הללו בולטים בגובהם בוונציה עד היום. [[ארובה|ארובות]] ההסקה בנויות מחוץ למסגרת המבנה, וזאת על מנת למנוע [[שריפה|שריפות]] תופעה שהייתה נפוצה בגטו. בבתים גם [[מדרגות]] בעלות צורה מיוחדת<ref>{{הערה|1=דוגמה: מדרגות לולייניות מיוחדות במבנה ליד בית הכנסת הספרדי - בסימטה הקרויה Scale Matte (המדרגות המשוגעות)</ref>}}. [[רצפה|ריצוף]] הרחוב נעשה מאבנים קלות במיוחד שיובאו מ[[מחצבה]] מיוחדת.

כמו בכל ונציה, הבנייה כיום בגטו מבוצעת תחת פיקוח הדוק של השלטונות, וכל חריגה גוררת סנקציות חריפות. בין השאר קיימת הוראה ש[[שלד הבניין]], יהיה גובהו אשר יהיה, יהיה בנוי רק מקורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] וזאת על מנת למנוע נטייה של המבנה, שיסודותיו הם קורות עץ, השקועות ב[[לגונה]] של ונציה. בגטו יש רק [[מעלית]] אחת, שנבנתה בשנים האחרונות<ref>{{הערה|1=זו מעלית הידראולית, הפועלת על לחץ שמן ואינה זקוקה לחדר בגג ומפעילה על הקרקע לחץ נמוך יותר.</ref>}}.