מטטרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
|||
שורה 3:
==אטימולוגיה==
על שורש השם "מטטרון" ישנן מספר דעות:
*ספר [[הערוך]]
*הערוך בפירושו השני מייחסו ל"שמירה" (כלומר: '''שומר'''), כמו ש[[תרגום אונקלוס|תרגם אונקלוס]] "וישמר משמרתי"
*ה[[רמב"ן]] (1194 - 1270 בערך)
*הרמב"ן בפירושו השני כותב: "שמעתי כי '''שליח''' בלשון יון: מטטר".
*ה[[רלב"ג]] (1288 – 1344)
*ר' [[מנחם די לונזאנו]] (1550 – 1626) בספר המעריך
==המקורות במיסטיקה היהודית הקדומה==
שורה 18:
בספר היכלות, חנוך לא משמש רק כעד, אלא הוא מתעלה מעבר לכך. בעקבות מעשיו הטובים והתעלותו הרוחנית, האל העלה אותו והוא נהפך למלאך רב-חשיבות, אחד מהראשונים ב[[היררכיה|היררכיה]] המלאכית השמימית:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר ר' ישמעאל, אמר לי מטטרון מלאך שר הפנים, כשלקחני הברוך הוא מן בני דור המבול העלני בכנפי רוח שכינה לרקיע העליון והכניסני לתוך פלטורין גדולים שברום ערבות רקיע ששם כיסא הכבוד של שכינה ומרכבה... והעמידני לשמש כל יום ויום את כיסא הכבוד.|מקור=''סינופסיס לספרות ההיכלות''
בספר מתוארים שלבים רבים של התעלות, מאדם ילוד-אישה ועד למשרת העומד בין מלאכי ה[[מעשה מרכבה|מרכבה]] כשווה בין שווים, ולאחר מכן למלאך שמצוי בעמדה נעלה עוד יותר משאר הכוחות העליונים. הטרנספורמציה של מטטרון היא פיזית ורוחנית כאחד, ולצד הסודות המתגלים לו והתעלותו הרוחנית, הוא גם מקבל צורה אחרת:
שורה 32:
מלבד ספר היכלות, מטטרון מופיע גם בחלקים רבים אחרים של מסורת המרכבה וההיכלות, ובכולם הוא מדריך של החכמים שמבקרים בשמים ומלאך חשוב בהיררכיה השמימית.
בקטעים בספרות ההיכלות המכונים "[[שיעור קומה]]", אנו מקבלים מידע נוסף על דמותו של מטטרון
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וחיה אחת עולה על השרפים ויורדת על משכן הנער ששמו מטטרון ואומרת בקול גדול... והנער הזה ששמו מטטרון מביא את האש החרישית ונותן באזניהם של חיות כדי שלא ישמעו את קול הדיבור של הקב"ה ואת שם המפורש שהנער ששמו מטטרון מזכיר באותו שעה...}}
"אזכרת השם המפורש" של מטטרון דומה מאוד לזו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]], ומדמה בין הפולחן השמימי לבין הארצי
==מטטרון במסורת התלמודית==
שורה 49:
במקור זה נוספים פרטים חשובים נוספים לדמותו של מטטרון על פי התלמוד. נודע כי "שמו כשם רבו", כלומר שניתן להסב את הכינוי "ה'" בפסוק אל מטטרון עצמו. זוהי אמירה שנשמעת קיצונית ביותר עבור התלמוד, שבדרך כלל מבדיל הבדלה חמורה בין האל לבין המלאכים הסובבים אותו, שנתפסים כשליחים ומשרתים בלבד. שנית, גם בסיפור זה אנו רואים שהיו גורמים שאכן חשבו לעבוד למטטרון, בדומה ל[[אלישע בן אבויה]]. מכות האש בהן נענש מטטרון מראים כי היה קיים חשש אמיתי מפני תופעה כזו, שיש צורך להגיב עליו באופן חמור. ייתכן כי עבודה למטטרון הייתה קיימת הן בחוגים המיסטיים והן במסגרת הריטואל המאגי (המשתקפים בסוגיה זו ב"ההוא מינא") וגם אם לא הייתה קיימת ממש – היה חשש מפני האפשרות להתפתחות כזאת.
לדעתו של [[אפרים אלימלך אורבך]]
מטטרון מופיע גם בספרות שאינה מיסטית במובהק, לדוגמה ב[[תרגום המיוחס ליונתן]] לפסוק "ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו..." ([[s:תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית|בראשית]] ה 24):
שורה 66:
שלום טוען גם כי דמותו של מטטרון עצמה כפי שהתגבשה בספרות ההיכלות היא גלגול של מלאכים אחרים שהיו קיימים קודם לכן, שרוב מאפייניהם נקלטו בדמותו. המלאך העיקרי עליו הוא מצביע הוא יהואל. שם זה מצוי בספרות המאוחרת יותר בתור אחד משמותיו של מטטרון, וכן מצוי בספרות הגנוסטית בת התקופה בתור שם של מלאך רב-כוח, ואף הוא נקרא "ה' הקטן" בדומה לכינוי של מטטרון המצוי בספרות ההיכלות. לדעתו, שם זה הוא שהיה במקור גם בסוגיות התלמודיות העוסקות במטטרון: אם נחליף את "מטטרון" ב"יהואל", יהיה הרבה יותר ברור מדוע ניתן לומר עליו ש"שמו כשם רבו". מטטרון היה בתחילה הכינוי של יהואל, כאשר לא רצו לומר את שמו במפורש, ולאחר מכן החליף את יהואל להחלוטין וקיבל את מאפייניו.
גם [[יוסף דן]]
מלאך אחר אותו מזהה שלום עם מטטרון הוא [[מיכאל (מלאך)|מיכאל]], שבמקורות אחרים מוזכר שהוא משרת ככהן גדול במקדש השמימי, או שהוא המלאך החשוב ביותר בהיררכיה השמימית. מכיוון שמטטרון הוא שמקבל את המעמד הזה, ואף יש לו תפקיד בתור כהן גדול/בעל "משכן", הרי שהוא רכש לעצמו מאפיינים של המלאך מיכאל. מאפיין נוסף שייתכן שאימץ ממיכאל הוא הכינוי "שר העולם" המופיע במקומות מסוימים וגם בקערות השבעה מהמאות השישית עד השמינית. יוסף דן מציין כי ייתכן שענפיאל, מלאך שמוזכר בכמה מקומות במסורת המרכבה בתור מלאך חשוב בהיררכיה השמימית, היה זהה בתחילה למטטרון. לדעתו היה פיצול בין הדמויות שלהם בעקבות "ההורדה בדרגה" של מטטרון והחיבור שעשה בעל ספר היכלות בין מטטרון לחנוך. כאן, ענפיאל הוא המעניש את מטטרון בששים מכות של אש, ומכאן שהוא אף נעלה ממנו.
[[משה אידל]] טוען כי יש קשר עמוק בין דמותו של מטטרון לבין זו של [[אדם הראשון]]. רוב הפיתוח של רעיון זה יהיה ב[[קבלה]] המאוחרת יותר, אך כבר בשלב זה, לדעתו, ניתן למצוא הדים לה. אידל מצביע על כך שבספרות הגנוסטית ישנה חשיבות ראשונה במעלה ל"[[אדם קדמון (קבלה)|אדם הקדמון]]" – האדם הראשון שנברא, שהוא גם ארכיטיפ של דמות האדם האידאלית, שחציו אדם וחציו מלאך/אל. דמות כזו חסרה במסורת המיסטית היהודית הקדומה, למרות שפעמים רבות ישנן מקבילות רבות בין המסורת הזו לבין זו הגנוסטית. את השרידים למיתוס מעין זה הוא מחפש בדמותו של מטטרון. כך למשל העובדה שחנוך הוא השביעי לאדם בסדר הדורות מעידה על קשר ביניהם, שכן המספר שבע אינו מקרי בספרות המקראית או החוץ-מקראית בת התקופה. מטטרון מולבש, במסורת ההיכלות, בבגדי אור (בדומה לאדם הראשון לפני החטא, על פי ה[[בראשית רבה|מדרש]]), וגודלו הוא מלא העולם כולו, כפי שאדם היה בתחילה. חנוך-מטטרון מעוצב, לדעת אידל, כמתקן של [[חטא|חטאו]] של אדם וכמגשים של יעודו המקורי. רעיון זה יתרחב עוד בקבלה המאוחרת יותר.
שורה 101:
דמותו של מטטרון-חנוך כמשלימו ומקבילו של אדם מתפתחת בקבלה של תקופה זו. רעיון מסוג זה מתבטא באמירות שונות: הראב"ד, וגם ה"[[רעיא מהימנא]]", אומרים כי מטטרון הוא ה"דמות אדם" שראה [[יחזקאל]] על הכיסא, כלומר הוא "אדם עליון"; [[רד"ק]] אומר שחנוך עלה לגן עדן וחזר למצבו של אדם הראשון קודם החטא; ר' [[שלמה מולכו]] אומר שחנוך מהווה השלמה לאדם הראשון, וביצוע של רצונו המקורי של האל שהאדם יהיה שליט על כל הברואים, למטה ולמעלה. הזוהר אומר שחנוך קיבל ה"זהרא עילאה" של אדם הראשון, שנלקחה ממנו לאחר שחטא, ולכן יכל לחזור במקומו לגן העדן ואולי "לתקן" כך את חטאו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכד ברא קב"ה לאדם הראשון אעיל ליה בגנתא דעדן בחד לבוש יקר דנהורא דג"ע... ופרחו אינון לבושין מיניה וסליק' ליה נשמתא זהרא... וההוא זהרא עילאה הות גניזא בחד אוצר... כיון דאתא חנוך, ההוא זהרא עילאה נשמתא קדישתא נחתת ביה והוה חנוך בההוא רבו עילאה דשבק מיניה אדם
כך חנוך-מטטרון הוא שנעשה לאדם העליון והאידאלי, ומבטא את הפסגה שאליה יכול להגיע האדם.
|