מטטרון – הבדלי גרסאות

*ספר [[הערוך]] <ref>{{הערה|1=ערך "מטטר" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42538&st=&pgnum=178]</ref>}} בפירושו הראשון כותב: "נראה שעניין הקדמה הוא" (כלומר: זה '''ש"מקדים"'''). על דרך זה מפרש בעל "מוסף הערוך": "פירוש בלשון רומי ממונה הולך לפני הצבא לתור לאנשי המלחמה מנוחה ובית מלון".

*הערוך בפירושו השני מייחסו ל"שמירה" (כלומר: '''שומר'''), כמו ש[[תרגום אונקלוס|תרגם אונקלוס]] "וישמר משמרתי"<ref>{{הערה|1=ספר [[בראשית]] [[S:מ"ג בראשית כו ה|כו ה]]</ref>}}: "ונטר מטרת מימרי".

*ה[[רמב"ן]] (1194 - 1270 בערך) <ref>{{הערה|1=בפירושו על התורה, [[s:קטע:רמב"ן על שמות יב יב|שמות יב יב]].</ref>}} בפירושו הראשון כותב: "כי פירוש המלה: '''מורה הדרך'''".

*ה[[רלב"ג]] (1288 –‏ 1344) <ref>{{הערה|1=פירושו לספר [[משלי]] א, ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14259&st=&pgnum=5]</ref>}} מפרש "שהוא '''אֵם''' בלשון רומי".

*ר' [[מנחם די לונזאנו]] (1550 –‏ 1626) בספר המעריך <ref>{{הערה|1=ערך "מיטטור" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37548&st=&pgnum=70]</ref>}} מפרש: '''משרת ושמש'''.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר ר' ישמעאל, אמר לי מטטרון מלאך שר הפנים, כשלקחני הברוך הוא מן בני דור המבול העלני בכנפי רוח שכינה לרקיע העליון והכניסני לתוך פלטורין גדולים שברום ערבות רקיע ששם כיסא הכבוד של שכינה ומרכבה... והעמידני לשמש כל יום ויום את כיסא הכבוד.|מקור=''סינופסיס לספרות ההיכלות''<ref>{{הערה|1= [[פטר שפר|שפר, פטר]] (עורך), סינופסיס לספרות ההיכלות, Tubingen 1981</ref>}}, §9).}}

בקטעים בספרות ההיכלות המכונים "[[שיעור קומה]]", אנו מקבלים מידע נוסף על דמותו של מטטרון<ref>{{הערה|1= Martin S Cohen, ''The Shi'ur Qomah: Liturgy and Theurgy in Pre-Kabbalistic Jewish Mysticism''. New York 1983. 124-137.</ref>}}. ישנם מאפיינים רבים משותפים למטטרון ב"שיעור קומה" לזה של ספר היכלות. הוא המלאך הגבוה ביותר בהיררכיה השמימית, הוא קרוי נער, הוא המדריך של האנשים שמגיעים לשמים בהתעלות המיסטית. גם תפקידו כעד משתקף כאן בשם נוסף בו הוא מכונה, "שרא רבא דאשהדותא" (שר העדות הגדול). אולם, יש גם הבדלים ותוספות חשובות. ההבדל הבולט ביותר הוא שאין בספר שיעור קומה כל זכר למסורת שמטטרון היה פעם חנוך בן ירד, והוא מופיע רק כמלאך ללא שורשים אנושיים. בנוסף, מודגש מאוד התפקיד של מטטרון בתור המקביל ל[[כהן גדול]] בפולחן השמימי, ואף יש לו משכן:

"אזכרת השם המפורש" של מטטרון דומה מאוד לזו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]], ומדמה בין הפולחן השמימי לבין הארצי<ref>{{הערה|1= [[רחל אליאור]], "מיסטיקה מאגיה ואנגלולוגיה – תורת המלאכים בספרות ההיכלות". בתוך: ''מנחה לשרה, מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה''. בעריכת [[משה אידל]], דבורה דימנט ושלום רוזנברג, ירושלים תשנ"ד, עמ' 50.</ref>}}.

לדעתו של [[אפרים אלימלך אורבך]] <ref>{{הערה|1=א. א. אורבך, ''חז"ל – פרקי אמונות ודעות'', ירושלים תשל"ו. עמ' 118-120.</ref>}} , אין לראות בסוגיה במסכת סנהדרין מקור לדמותו של מטטרון בעיני חכמי התלמוד. השימוש בשם מטטרון הוא שימוש מקרי שאינו מעיד על ניסיון להבין בדיוק את תפקידו, ומדובר פשוט במלאך כלשהו שמשרת כשליח של האל. לדעת אורבך, הקביעה כי "שמו כשם רבו" הוא הוספה של מיסטיקנים שאינה מתאימה למגמת הסיפור המקורית, המנוגדת לתפיסה עצמית כלשהי של מלאך או של רשות כלשהי.

גם [[יוסף דן]]<ref>{{הערה|1=[[יוסף דן]], ''המיסטיקה העברית הקדומה'', תל אביב תש"ן, 81-92. </ref>}} מסכים כי דמותו של מטטרון בספר היכלות בנויה משני היבטים שונים – מטטרון כשר העולם וככוח אלוהי ממשי, המאופיין ברבים מהמאפיינים של האל בעצמו; ומטטרון כחנוך בן ירד האדם. דן מציין כי החיבור השילוב שיצר בעל ספר היכלות בין שני היבטים אלו הוא ייחודי לספר, ואינו קיים בספרים אחרים במסורת המיסטית או האפוקליפטית קודם לכן. דן מוסיף גם נימוק להרכבה זו. הוא רואה את ספר היכלות כתגובה למציאותם של מיסטיקנים, שבדומה לדעתם של הגנוסטיקנים היו עשויים לראות במטטרון את האל הנמוך יותר, האחראי לבריאת העולם (ה"[[דמיורגוס]]", יוצר בראשית) לעומת האל העליון בהיררכיה, שלא ברא בעצמו את העולם. ספר היכלות מתפלמס עם דעה אפשרית זאת על ידי הרכבת דמותו של מטטרון לדמותו של חנוך בן ירד. שהרי, כפי שהעיר שלום, אם מטטרון היה במקורו אדם, הרי שהוא לא היה יכול נוכח בבריאה, ועל אחת כמה וכמה שלא יכל להיות יוצר בראשית בעצמו. ההמעטה השנייה של דמותו של מטטרון, עליה כבר דיברנו, היא בכך שענפיאל מכה אותו ששים מכות אש. בנוסף הוא "מעמידו על רגליו", דבר שמראה שהוא כבר לא מיוחד בקרב הכוחות העליונים בכך שמותר לו לשבת בדומה לאל, אלא כעת גם הוא חייב לעמוד, ואין סכנה שיטעו בו ויחשבו שהוא אל גם כן.

מלאך אחר אותו מזהה שלום עם מטטרון הוא [[מיכאל (מלאך)|מיכאל]], שבמקורות אחרים מוזכר שהוא משרת ככהן גדול במקדש השמימי, או שהוא המלאך החשוב ביותר בהיררכיה השמימית. מכיוון שמטטרון הוא שמקבל את המעמד הזה, ואף יש לו תפקיד בתור כהן גדול/בעל "משכן", הרי שהוא רכש לעצמו מאפיינים של המלאך מיכאל. מאפיין נוסף שייתכן שאימץ ממיכאל הוא הכינוי "שר העולם" המופיע במקומות מסוימים וגם בקערות השבעה מהמאות השישית עד השמינית. יוסף דן מציין כי ייתכן שענפיאל, מלאך שמוזכר בכמה מקומות במסורת המרכבה בתור מלאך חשוב בהיררכיה השמימית, היה זהה בתחילה למטטרון. לדעתו היה פיצול בין הדמויות שלהם בעקבות "ההורדה בדרגה" של מטטרון והחיבור שעשה בעל ספר היכלות בין מטטרון לחנוך. כאן, ענפיאל הוא המעניש את מטטרון בששים מכות של אש, ומכאן שהוא אף נעלה ממנו. <ref>{{הערה|1=יוסף דן, "ענפיאל, מטטרון ויוצר בראשית". ''[[תרביץ]]'' נ"ב, ג (תשמ"ג), 447-457 </ref>}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכד ברא קב"ה לאדם הראשון אעיל ליה בגנתא דעדן בחד לבוש יקר דנהורא דג"ע... ופרחו אינון לבושין מיניה וסליק' ליה נשמתא זהרא... וההוא זהרא עילאה הות גניזא בחד אוצר... כיון דאתא חנוך, ההוא זהרא עילאה נשמתא קדישתא נחתת ביה והוה חנוך בההוא רבו עילאה דשבק מיניה אדם <ref>{{הערה|1= ''מדרש הנעלם על שיר השירים'', מובא אצל אידל, "חנוך הוא מטטרון", עמ' 156 </ref>}}}}