חזקיה די סילוה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 4:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ליוורנו]], [[איטליה]]. בהיותו כבן 20 עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]]. בגיל 22 נשא לאישה את בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי [[משה חגיז]].<ref>{{הערה|1=לפי [[אברהם יערי]] בספר "שלוחי א"י" (עמוד 295 הערה 154), היה גיסו של ר' משה חגיז באמצעות נשותיהם, ולא כפי שכתב [[אריה ליב פרומקין|פרומקין]] (תולדות חכמי י-ם), שכתב שר' חזקיה נשא לאשה שנייה את אחותו של ר' משה חגיז.</ref>}}בשנים הבאות עמל בתורה יומם ולילה והתעמק בהלכה. ידוע שלמד אצל רבי [[שלמה קוסטא]] ורבי יהודה שארף במצרים, ואצל רבי [[משה גלנטי (השני)|משה גלנטי]] בירושלים. לאחר פטירת גלנטי התמנה לראש ישיבה במקומו, עוד לפני הגיעו לגיל 30.
 
בין השנים [[1688]]-[[1692]] נסע בשליחות ל[[אירופה]] וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את ספרו. במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה- 17 המתאר את די סילוה.
שורה 16:
הספר מקיף את החלקים [[אורח חיים]], [[אבן העזר]] ו[[יורה דעה]]. ספרו מתאפיין בגישה מקורית מאד, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמוהו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של [[הגר"א]], ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם.
 
החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמסטרדם תנ"ב), ואילו החלק על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, דוד, לאחר פטירתו. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים [[חברון]] ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת. בשו"ת [[גינת ורדים]] לר' אברהם הלוי ממצרים<ref>{{הערה|1=כלל ג' סימן ג'</ref>}} מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. המחבר דן האם ניתן להתיר חרם זה לאחר מותו של ר' חזקיה ומסקנתו שדי בכך שבית הדין שאסר על קריאת הספר יתיר את החרם ובכך יהיה מותר לעיין בו. בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפס ברוב מהדורות ה[[שולחן ערוך]], והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה.
 
==לקריאה נוספת==