שמש (אלה) – הבדלי גרסאות

לפי המיתולוגיה הכנענית, בניגוד לנשמות בני האדם, היו האלים נכנסים לממלכתו של האל [[מות]] - "בית החופשית", ויוצאים ממנה באופן סדיר. שפש אלת השמש השוכנת בשמים במשך היום, מגיעה לעולם התחתון כל יום אחרי שקיעתה של [[השמש]] בערב. "קבר שפשו" הוא אחד מן הכינויים שמופיעים בלוחות אוגרית עבור עולם המתים. בדומה האל מות מכריז כי כוחו כה גדול, עד כי שפש צחורת השמים נעצרת בקנה לועו (בלילה) <ref>{{הערה|1=(לוח KTU.1.2.II:23-25)</ref>}}.

ב[[עלילות בעל וענת]] היא מתוארת כמי שמכריזה כי אל מצדד בים<ref>{{הערה|1= (לוח KTU.1.2.III)</ref>}}. בעקבות מותו של [[בעל (אל)|בעל]] היא עוזרת ל[[ענת (אלה)|ענת]] לקבור את בעל, מבכה אותו<ref>{{הערה|1=(לוח KTU.1.6.I)</ref>}}, ומפסיקה להאיר, ובעקבות [[חלום|חלומו]] של אל אודות תחייתו של בעל, אל פונה ל[[ענת (אלה)|ענת]], ומבקש ממנה שתשכנע את השמש לחזור ולהאיר, והשמש מסכימה, אך מודיעה שהיא תמשיך לחפש את בעל<ref>{{הערה|1=(לוח KTU.1.6.III)</ref>}}.

ב[[מלחמה]] בין [[מות]] לבעל, שבה מנסה מות לנשל את בעל ממלכותו, היא מתערבת ומאיימת עליו שאל יהפוך את כיסא מלכותו וישבור את שרביט ממשלתו, איום שמפסיק את הקרב <ref>{{הערה|1=(לוח KTU.1.6.VI)</ref>}}.

ב[[מקרא]] פולחנה של השמש מוקע ודינו של אדם שעבד לה היה [[סקילה]] <ref>{{הערה|1={{ציטוטון|וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם '''וְלַשֶּׁמֶשׁ''' אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי.}} (דברים י"ז ג')</ref>}} . ב[[תנ"ך]] מתוארת עבודתה בהשתחוות לכיוון השמש ל[[מזרח]]. כמו כן מתוארת עבודה פולחנית הקשורה ל[[סוס]]ים ו[[מרכבה (רכב)|מרכבות]] שיוחדו לה. בפולחן משולב שלה ושל הבעל, מעל המזבחות לבעל היו צורות של שמשות הקרויות חמנים מלשון חמה. כפי שכתוב ב[[ספר דברי הימים]] ב', (פרק ל"ד ד') {{ציטוטון|וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים '''וְהַחַמָּנִים''' אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ.}} כמו כן, פולחנה היה קשור למרכבות שמש. בספר מלכים מסופר על המלך [[יאשיהו]] שביטל בין יתר הפולחנים את פולחן השמש: {{ציטוטון|וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה '''לַשֶּׁמֶשׁ''', מִבֹּא בֵית ה' אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת '''מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ''' שָׂרַף בָּאֵשׁ.}} (מלכים ב' כ"ג י"א).