הגדלה שפירה של הערמונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 1:
[[קובץ:BPH HE.png|שמאל|ממוזער|250px|איור של ערמונית מוגדלת (ימין) לעומת ערמונית נורמלית (שמאל)]]
[[תמונה:UltrasoundBPH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלפוחית שתן]] (במתאר פרפר שחור) וערמונית מוגדלת ב[[דימות רפואי |הדמיית]] [[בדיקת אולטרה סאונד רפואית|אולטרה סאונד]]]]
'''הגדלה שפירה של הערמונית''' היא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר אצל [[גבר]]ים. הגדלת הערמונית נצפית בכ-40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60.
בלוטת ה[[ערמונית]] מייצרת אצל גברים את [[נוזל הזרע]]. היא ממוקמת בצוואר [[שלפוחית השתן]] ועוטפת את ה[[שופכה]]. הגדלת הערמונית גורמת ללחץ על השופכה, ולתסמינים הנובעים מחסימת מוצא השלפוחית.
שורה 21:
מעכבי האנזים 5 אלפא רדוקטז (Finasteride, Dutasteride), ההופך [[טסטוסטרון]] ל[[דיהידרוטסטוסטרון]] (DHT) מקטינים בטווח הארוך את גודל הערמונית ובכך מגיעים לתוצאות טובות בשיפור הסימפטומים. שיא פעולת התרופות (הקטנת הבלוטה והשיפור בתסמינים) הוא כעבור מספר חודשים מתחילת הטיפול.
הטיפול המשולב בחוסמי אלפא ומעכבי 5 אלפא רדוקטז משלב את יתרונות שתי הקבוצות, ומוריד את שיעורי התקדמות המחלה בגברים בעלי ערמוניות גדולות.
הטיפול הניתוחי המקובל ביותר הוא כריתת הערמונית דרך השופכה. כאשר הערמונית גדולה במיוחד יש לעתים צורך בניתוח פתוח. לניתוח הקונבנציונלי תופעות לוואי העלולות להיות בלתי הפיכות כמו פגיעה בתפקוד המיני ופגיעה בשליטה על מתן שתן.
בשנת 2009 הודיע ירחון האורולוגים האירופאי (European Urological Review) על זיהוי סיבת הגדלת הערמונית ופיתוח שיטת טיפול חדשה לפתרון בעיית הערמונית המוגדלת
== הערות שוליים ==
|