טיפול פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק<ref name{{הערה|שם="MIH">|1=http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/ambulatory.pdf</ref>}}.

רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעתים [[טיפול פסיכולוגי|טיפול פסיכותרפי]]. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, בהתאם לסוג ההפרעה והשלב בו היא נמצאת. אצל מטופלים רבים שמצבם יציב ומאוזן הפגישות מתבצעות לעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים<ref name{{הערה|שם="MIH"/>}}.

עם זאת, קיימת גם ביקורת על האשפוז, ויש הטוענים כי במקרים מסוימים האשפוז הפסיכיאטרי עצמו עשוי להחוות כטראומטי ולהחריף את מצב החולה. <ref>{{הערה|1=[[רונן דוד]], [http://www.doctors.co.il/ar/12948/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99+%D7%A0%D7%A4%D7%A9:+%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%96 פגועי נפש: טראומת האשפוז], אתר doctors{{כ}}, 14 בנובמבר 2011</ref>}}

כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת של אשפוז יום או שיקום בביתם. משכו הממוצע של האשפוז המלא בישראל הולך ופוחת משנה לשנה.<ref>{{הערה|1=http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/psychiatrichhospitalization.pdf</ref>}}.

אם החולה אינו מעוניין באשפוז מלא ואבחנת הפסיכיאטר היא שהוא אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעתים ביועץ משפטי <ref>{{הערה|1=[http://www.ima.org.il/new/templates/T1.asp?p=6&n=4103 ההסתדרות הרפואית בישראל<!-- בוט יוצר כותרת -->]</ref>}}.