אהרן יואלי – הבדלי גרסאות

יואלי היה ממניחי היסודות של חיל האוויר ומהמובילים בהתפתחותו בתחומים רבים לרבות פיתוח התשתיות מבצעיות, מערך ההדרכה וקידום מעמדו הבינלאומי. בשנים 1956–[[1958]] היה מפקד [[טייסת 117]] (מטוסי [[גלוסטר מטאור]]). ב-31 באוקטובר 1956, במהלך [[מבצע קדש]], נפגע מטוסו מפגזים מצריים, פגז אחד חדר לתא הטייס ורסיסים פצעו את יואלי בידיו. הוא חזר לנחיתת חירום בבסיס [[תל נוף]], ועקב הפגיעה גלגל ימני ראשי לא ירד ומנוע אחד כבה. יואלי ביצע נחיתת ריסוק ופונה לטיפול ב[[בית החולים קפלן]] שם נותח. לאחר 24 שעות יצא, בניגוד להוראת הצוות הרפואי, וחזר לטייסת עליה פיקד.

בשנים 1960-1958 פיקד על [[טייסת 101]] של מטוסי [[דאסו מיסטר|מיסטר]]. בין השנים [[1960]]–[[1962]] שירת במפקדת חיל האוויר, במחלקת המבצעים, כראש ענף אוויר 3, ובין השנים 1962-1964 פיקד על [[בית הספר לטיסה]] של חיל האוויר ב[[תל נוף]]. אחר כך שירת כנספח לענייני אוויר-ים ב[[וושינגטון]] [[ארצות הברית]]. בין השנים 1967–1968 פיקד על פו"מ זרוע האוויר ב[[ביתהמכללה הספרהבין-זרועית לפיקוד ומטהולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] של [[צה"ל]]. בתפקידו האחרון, עד שיחרורו ב-[[1970]], שירת כראש מחלקת ההדרכה של חיל האוויר.

* [http://www.gvura.org/a343316-1-9-55-%D7%A6%D7%9C-%D7%A9-%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99 סיפור ההפלה הראשונה], באתר "מרחב אווירי"