פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 5 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
 
==אמנות בינלאומיות==
קודם למחצית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נוסחו רוב האמנות הנוגעות לימאות ולמסחר ימי בידי ארגון פרטי של עורכי דין העוסקים בדין הימי בשם (Comite Maritime International - CMI) אשר נוסד בשנת 1897. ה-CMI היה אחראי לניסוח אמנות רבות כולל [[כללי האג]] (האמנה הבינלאומית על שטרי מטען) וכן "תיקוני ויסבי" (המתקנים את כללי האג)<ref>{{הערה|1=[http://www.jus.uio.no/lm/sea.carriage.hague.visby.rules.1968/doc.html The Hague-Visby Rules]</ref>}}, אמנת ההצלה ואמנות רבות נוספות. בעוד שה-CMI ממשיך לפעול כגוף מייעץ, רוב תפקידיו הועברו ל[[ארגון הימאות הבינלאומי]] (International Maritime Organization - IMO), אשר נוסד על ידי [[האומות המאוחדות]] בשנת 1958, אבל השפעתו לא באה לידי ביטוי עד לשנת 1974.<ref>{{הערה|1=הסניף הישראלי של ה-CMI הוא "האגודה הישראלית למשפט ימי"</ref>}}
 
ארגון הימאות הבינלאומי הכין אמנות בינלאומיות רבות הנוגעות לבטיחות בים ולהיבטים אחרים של פעילות כלי שיט בים. אמנת האומות המאוחדות על [[חוק הים]] יוצרת ברית להגנת הסביבה הימית וגבולות ימיים שונים.
כאשר אובד רכוש בים והרכוש מוצל על ידי אחר, המציל זכאי לדרוש [[שכר הצלה]] על הרכוש המוצל. כלל זה אינו חל על הצלת חיים. על כל ימאי חלה החובה להציל חיים בסכנה ללא ציפיה לקבלת תמורה. מכך שחוק ההצלה מתייחס אך ורק להצלת רכוש.
 
קיימים שני סוגי הצלה: הצלה על פי חוזה והצלה "טהורה", אשר לעתים מכנים אותה "הצלה של מידה טובה" (merit salvage). בחוזה הצלה בעל הרכוש והמציל כורתים ביניהם הסכם קודם לתחילת פעולות ההצלה והתגמול הניתן למציל נקבע על פי ההסכם. חוזה ההצלה הנפוץ ביותר הוא "טופס חוזה ההצלה הסטנדרטי של לוידס" (Lloyds Standard Form of Salvage Agreement)<ref>{{הערה|1=[http://web.uct.ac.za/depts/shiplaw/fulltext/lof2000.pdf Lloyds Standard Form of Salvage Agreement]</ref>}}.
 
ב"הצלה טהורה" לא קיים חוזה בין בעל הרכוש לבין המציל ועל היחסים שבין השניים חל המשפט הימי. על פי המשפט הימי על המציל הצלה טהורה להביא את תביעתו על ההצלה בפני בית משפט ימי אשר יקבע את שכרו של המציל על פי ערך פעולותיו (למשל הקושי והזמן שהיה כרוך בפעולת ההצלה) וכן ערכו של הרכוש שהוצל.
 
==משפט ימי בישראל==
במדינת [[ישראל]], בדומה למצב המשפטי במושבות בריטיות לשעבר, הוחל המשפט הימי האנגלי. המשפט הימי הוחל בארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] מכוח [[דבר המלך במועצה]] משנת [[1937]] אשר קבע את סמכות בית המשפט העליון המנדטורי, בשבתו לדון בענייני ימאות. בית המשפט העליון המנדטורי פעל מכוח אותן סמכויות אשר הוקנו לבתי המשפט הימיים בכל מושבות הבריטיות על פי "חוק בתי המשפט הקולוניאליים לאדמירליות" (Colonial Courts of Admirality Act 1890)<ref>{{הערה|1=[http://www.uctshiplaw.com/legisltn/1890act.htm Colonial Courts of Admirality Act 1890]</ref>}} . בתי המשפט הקולוניאליים פעלו על פי אותה מערכת סמכויות שהוקנתה לבית המשפט הגבוה לאדמירליות באנגליה והתבססו על שני חוקים: חוק בית המשפט לאדמירליות משנת 1840 וחוק בית המשפט לאדמירליות משנת 1861.<ref>{{הערה|1=[http://www.uctshiplaw.com/legisltn/1840act.htm Admiralty Court Act, 1840]</ref><ref>}}{{הערה|1=[http://www.uctshiplaw.com/legisltn/1861act.htm Admiralty Court Act, 1861]</ref>}} עם קום המדינה תפס [[בית המשפט העליון]] את מקומו של בית המשפט העליון בתקופת המנדט ועד לשנת 1952 המשיך לדון בענייני ימאות, בשבתו כבית דין ימי. '''חוק בית המשפט לימאות, התשי"ב-1952''' העביר את סמכויות בית המשפט העליון ל[[בית המשפט המחוזי]] ב[[חיפה]], המשמש מאותה עת כבית משפט לימאות היחיד במדינת ישראל. באופן זה חלים עדיין בבית המשפט לימאות בישראל חוקי האדמירליות מן [[המאה ה-19]] וכן התקדימים המשפטיים מן המשפט האנגלי הימי. זאת, לצד חקיקה נוספת בתחום המשפט הימי שחוקקה בישראל, כך למשל '''חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960'''. <ref>{{הערה|1=בש"א 100/06 (בי"ד לענייני ימאות) '''האנייה "Captain George 1" נ' Assodivers Underwater Contractors Ltd'''. ניתן על ידי השופט רון סוקול ביום 14.5.07</ref>}}
 
==קישורים חיצוניים==
32,748

עריכות