הבדלים בין גרסאות בדף "קיסרות אקסום"

נוספו 47 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
(ביטול גרסה 15540895 של 95.35.51.108 (שיחה))
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
[[אקסום]] הממוקמת בצפונה של [[אתיופיה]] וב[[אריתריאה]], חלשה על סחר עשיר בין [[האוקיינוס ההודי]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. אקסום מוזכרת בספר "[[השיוט בים האריתריאי]]", מהמאה הראשונה לספירה, כמקום חשוב לסחר של [[שנהב]]:
 
"בין המקום הזה ועד לעיר הנקראת בפי אנשיה אקסום מפריד מרחק של חמשה ימי נסיעה או יותר, המקום הזה מייבא שנהב לארצות שמעבר ל[[נילוס]] דרך מחוז הנקרא [[כיאניאם]], ומשם לעיר הנמל [[אדאליס]]..." <ref>{{הערה|1=[[השיוט בים האריתראי]] ([http://www.fordham.edu/halsall/ancient/periplus.html ''Periplus of the Erythreaean Sea'']), עמוד 4.
}}
</ref>
 
על פי "השיוט בים האריתראי", שליטה של אקסום היה [[זוסקלאס, מלך אקסום|זוסקלאס]], ששלט מאקסום על שתי ערי נמל חשובות: [[אדוליס]] (ליד [[מאסאווה]] של היום) וארסינוי ([[אסאב]] של היום). בספר מוזכר שבממלכה הייתה ספרות יוונית עניפה:
 
"המקומות האלה, מארץ אכלני הסובך עד לארץ הברברים האחרות, נמשלים על ידי זוסקלאס, שהיה תמיד רעב לעוד שטח וכוח, אבל היה משכיל והכיר בספרות היוונית" <ref>{{הערה|1=[[השיוט בים האריתראי]], עמוד 5.</ref>}}
 
ב[[המאה ה-3|מאה ה-3]], אקסום החלה להתערב בעניינים הפנימים של ממלכות בדרום [[חצי האי ערב]], ושלטה לסירוגין באזור תיהמה במערב ערב הסעודית של היום ובאזורים אחרים.
 
בסוף המאה ה-3 אקסום החלה להטביע מטבעות משלה ונזכרה, על ידי הנביא מאני, כאחת מארבע המעצמות של התקופה, לצד [[ממלכת פרס|פרס]], [[רומא]] ו[[סין]]. הממלכה קיבלה את ה[[נצרות]] בין השנים 325-328 תחת שלטונו של הקיסר [[אזנה, מלך אקסום|אזנה]] והייתה המדינה הראשונה שהשתמשה בצלב על מטבעותיה. בשיאה שלטה אקסום על צפון [[אתיופיה]], [[אריתריאה]], צפון [[סודאן]], דרום [[מצרים]], [[ג'יבוטי]], [[תימן]] ודרום [[ערב הסעודית]], שטחה הסתכם בכ-1.25 מיליון קמ"ר<ref>{{הערה|1='''[http://www.eeb.uconn.edu/faculty/turchin/PDF/Latitude.pdf East-West Orientation of Historical Empires]''', פיטר טארצ'ין, ג'ונתן מ. אדאמס, וטומס ד. מסדרון. נובמבר 2004.</ref>}}
 
אקסום הייתה בעלת בריתה של [[האימפריה הביזנטית]] כנגד [[האימפריה הפרסית]] ושקעה מסיבות בלתי ברורות, שאת חלקן ניתן לייחס להתפשטות ה[[אסלאם]], התמעטות הסחר באזורה ומיתון בשוקי [[אלכסנדריה]], [[ביזנטיון]] ו[[דרום אירופה]].
[[קובץ:Map of Aksum and South Arabia ca. 230 AD-HE.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אקסום ו[[תימן|דרום ערב]] לקראת סוף מלכותו של [[גדרט, מלך אקסום|גאדרט]] ב[[המאה ה-3|מאה השלישית]].]]
[[קובץ:Debre Damo Church.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדריכלות אקסומית טיפוסית, מנזר ב[[דברה דמו]]]]
בתחילה סברו החוקרים שאקסום הוקמה על יד דוברי שמית מ[[סבא]] שהיגרו מדרום [[חצי האי ערב]] ([[תימן]] המודרנית), אך כיום רוב החוקרים מסכימים שהייתה זו ציוויליזציה מקומית. חוקרים כ[[ריצ'רד פאנקהארסט]] מצביעים על ממלכת [[ד'מאט]], שהייתה קיימת לפני אקסום והתפתחה ללא כל השפעה [[תימן|דרום ערבית]] ולפני ההגירה לאזור, שהתרחשה במאה ה-4 לפני הספירה, ונמשכה תקופה קצרה מאוד<ref name{{הערה|שם="munro">|1=Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilization of Late Antiquity. Edinburgh: University Press, 1991, p. 57.</ref>}}. מעבר לכך, שפת ה[[געז]], [[שפות שמיות|השפה השמית]] העתיקה של [[אריתריאה]] ו[[אתיופיה]], לא הגיעה מ[[סבא]], וישנן עדויות של נוכחות דוברי שמית באזור אפילו לפני [[האלף השני לפני הספירה]] <ref>{{הערה|1=אנציקלופדיה אתיופיקה בערך געז, עמוד 732.</ref>}}. השפעת [[סבא]] בתקופה זו הייתה קטנה, הוגבלה לכמה אזורים ונעלמה לאחר כמה עשורים, או שלמעשה היו אלו מושבות סחר או מוצבים צבאיים בסוג של שיתוף פעולה עם ממלכת ד`מאט או מדינות פרוטו-אקסומיות אחרות<ref name{{הערה|שם="munro" />}}. על מנת ליצור בלבול נוסף, באותה התקופה הייתה עיר ב[[אתיופיה]] הנקראת [[סבא (עיר)|סבא]] שסביר שלא הייתה התנחלות סבאית.
 
== המבנה החברתי ==
|מקור=[[אהרון זאב אשכלי]], '''ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם''', [[מוסד הרב קוק]], תש"ג, עמ' 147}}
 
למרות קבלת הנצרות הפולחן הפוליתאיסטי המשיך להתקיים באקסום והיווה אופוזיציה משמעותית לשלטון הקיסרים הנוצריים, מצב זה נמשך עד להתחזקות הקשרים עם [[האימפריה הביזנטית]] שהובילו להתחזקות הנצרות ולניצחונה על יריבותיה הפולתאיסטיות.‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://web.archive.org/20131005110102/www5.tau.ac.il/wordpress/history/wp-content/uploads/2009/02/rubin-late-antique-polytheism.pdf "הפוליתאיזם בקיסרות הרומית ומחוץ לגבולותיה בשלהי העת העתיקה," בתוך: '''אלי קדם: הפוליתיאיזם בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפסה"נ ועד התקופה המוסלמית''', עורכים מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן, שאול שקד (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2008), עמ' 185-241]‏</ref>}}
 
=== היהודים ===
החוקר ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[ג'יימס ברוס]] סייר ביישובי [[ביתא ישראל#תחת הענף הגונדרי לשושלת הסולומונית|ביתא ישראל]] לאורך שנת [[1770]], במסגרת מסעו לגילוי מקור [[נהר]] ה[[נילוס]]. הוא מציין כי הכינוי "[[ביתא ישראל]]" הוצמד ל[[יהודים]] שסירבו ל[[התנצרות|התנצר]] מ[[המאה הרביעית]] ואילך,<ref>{{הערה|1=[[ג'יימס ברוס]], [[מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר)|מסעות לגילוי מקור הנילוס]] {{אנ|Travels to Discover the Source of the Nile}}, כרך ראשון, עמ' 485</ref>}} כאשר המלך אזנה הפך את ממלכת אקסום לממלכה [[נצרות|נוצרית]], לפני כן היהודים על פי ההיסטורון האתיופי [[לאפסו דלבו]] נקראו בשם [[סאמיאן]] ‏‏<ref>{{הערה|1=דברי לאפסו דלבו באתר [http://www.abesha.com/abesha19/readarticle.php?article=7 חבשה] </ref>}} שמשמעותו בשפת ה[[געז]] צפון - כנראה לומר שהם הגיעו מהצפון. לכינוי ביתא ישראל זה לא יוחסו משמעויות שליליות והקהילה השתמשה בו לפני שהוסדרה התקשורת עם קהילות יהודיות אחרות.<ref name{{הערה|שם=Weil97>|1=[[שלוה וייל]], '''כינויים קולקטיביים וזהות קולקטיבית של יהודי אתיופיה''', בתוך 'יהודי אתיופיה באור הזרקורים' בעריכת שלוה וייל, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], יולי 1997 ISSN 0792-2329 </ref>}}
 
==שקיעת ממלכת אקסום ונפילתה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פוסט-אקסום]], [[יהודית המלכה]]}}
שקיעת הממלכה החלה ב[[המאה ה-7|מאה השביעית]] וה[[אוכלוסייה]] נאלצה להתיישב במקומות גבוהים יותר ב[[הרמה האתיופית|רמה האתיופית]]. בשנת [[960]] התקוממו בני [[ביתא ישראל]] יחד עם בני ה[[אגאווים|אגאו]] נגד ממלכת אקסום הנוצרית, שהונהגה על ידי [[השושלת הסולומונית]].<ref name{{הערה|שם=Malkamu>|1= יעקב מלקמו, סולומון מברטו, זיוה מקונן, שושנה סמואל, אורלי אוסדון, רחמים מלקו, [http://web.archive.org/20090420014432/www.mchp.gov.il/NR/rdonlyres/18618ADE-6B6F-4582-997F-6D2E7E6CF090/0/malkamoetyo.pdf '''מורשת יהדות אתיופיה - קהילת "ביתא ישראל" באתיופיה ובישראל'''], המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך, 2002</ref>}} בראשם עמדה [[יהודית המלכה]] {{אנ|Gudit}}, המכונה גם אסתר במקורות יהודיים ו-"יהודית גוּדית" במקורות נוצריים עוינים. לפי [[אורי בן ברוך]] (קס ברהן ברוך) יהודית היא בתו של המלך [[גדעון הרביעי]] מ[[שושלת הגדעונים]] ששלטה בממלכה היהודית בצפון אתיופיה, בעוד שלפי אותם מקורות נוצריים יהודית [[גיור|התגיירה]] לרגל [[חתונה|נישואיה]]. המורדים בראשות יהודית הבעירו [[כנסייה|כנסיות]] ו[[מנזר]]ים, הרגו [[נזיר]]ים ו[[כומר|כמרים]] וחתרו להכרית את הנצרות באתיופיה. המרד הביא לנפילת ממלכת אקסום ועליית [[שושלת זאגווה]] לשלטון באתיופיה. קיסרי שושלת זאגווה בני ה[[אגאווים|אגאו]] שיתפו פעולה עם היישוב העצמאי של ביתא ישראל בצפון אתיופיה, עד שנת [[1270]], בה הרג [[יקונו אמלאק, קיסר אתיופיה|יקונו אמלאק]] את אחרון מלכיה, [[יטברק, קיסר אתיופיה|יטברק]] וייסד את [[השושלת הסולומונית]] העוינת ליהודים.<ref name{{הערה|שם=Malkamu />}} תקופת העצמאות הגמורה הייתה [[תור הזהב של יהודי אתיופיה]].
 
בכרוניקה החבשית מדגישים כי מוצאה של [[שושלת זאגווה]] אינו מזרע ישראל, בניגוד לשליטי אקסום לפני כן:
32,748

עריכות