התפרצות הר הגעש וזוב (79) – הבדלי גרסאות

'''התפרצות הר הגעש [[וזוב]]''' ב-24 באוגוסט שנת 79 לספירה, החריבה מספר ערים ב[[מפרץ נאפולי]] ובהן [[פומפיי]], [[הרקולנאום]] וערים אחרות<ref>{{הערה|1=[[סטאביה]], [[אופלונטיס]]</ref>}}.

[[התפרצות געשית|ההתפרצות]] הפתיעה את תושבי המפרץ. התושבים לא לקחו כלל בחשבון אפשרות להתפרצות ההר, ולא היו ערוכים אליה. אמנם היה ידוע כי מדובר ב[[הר געש]], אך הסברה הייתה שהתפרצויותיו נדירות ביותר <ref>{{הערה|1=אין נתונים על התפרצויות קודמות של הר הגעש, מלבד אחת בשנת [[1200 לפנה"ס]] ומן הסתם היא לא הייתה ידועה לתושבי המפרץ. המקור: Current Archeology.co.uk</ref>}}. היחיד שהישווה את הוזוב להר הגעש הפעיל [[אטנה]] היה הגאוגרף היווני [[סטרבו]].

בימים שלפני התפרצות הר הגעש לא הייתה כל התרעה מוחשית על בואה. בדיעבד הסתבר כי היו סימנים מקדימים: בארות המים והמעיינות סביב ההר יבשו מספר ימים קודם להתפרצות<ref>{{הערה|1=[http://www.mnsu.edu/emuseum/archaeology/sites/europe/pompeii.html Pompeii at the State University of Minnesot's E-museum]</ref>}}, וה[[פרה|פרות]] שרעו במדרונות הווזוב התנהגו באופן מוזר. בצורה אירונית משהו נחוגה יום קודם, 23 באוגוסט, החגיגה השנתית של תושבי פומפיי לכבודו של האל [[וולקן]] - אל האש והאחראי ל[[הר געש|הרי הגעש]]. מספר רעידות אדמה קלות אירעו בימים שקדמו להתפרצות<ref name{{הערה|שם=VisitingPompeii>|1={{cite web | url = http://www.archaeology.co.uk/cwa/issues/cwa4/pompeii/eruption.htm | title = Visiting Pompeii - AD 79 - Vesuvius explodes | work = Current Archeology | accessdate=2006-12-08}}</ref>}}.

דודי היה מוצב במיסנום כמפקד בפועל של הצי. ב-24 באוגוסט, בערך באחת אחר הצהריים, אמי ביקשה ממנו להתבונן בענן בגודל ובצורה לא רגילים... מיד התרומם וטיפס למקום גבוה שיספק לו תצפית טובה על תופעה לא רגילה זו. ענן, שממרחק זה לא היה ברור מאיזה הר הוא מתנשא (רק לאחר מעשה נודע כי היה זה וזוב) התרומם, ואת צורתו הכללית לא אוכל לתאר לך בדיוק רב לבד מלדמות אותו לעץ אורן,<ref>{{הערה|1=הכוונה כנראה ל[[אורן|אורן הסלע]] האיטלקי הנפוץ באותו אזור, Italian stone Pine או בשמו העממי Umbrella Pine (אורן מטריה), שעמוד התפרצות דומה לו בצורתו הכללית.</ref>}} מאחר שהוא התנשא לגובה רב בצורת גזע גבוה מאוד שהתפצל בראשו למעין ענפים, שנגרם, אני משער, או על ידי משב רוח פתאומי שהניע אותו בכוח שהלך ופחת כשהתקדם למעלה, או שהענן עצמו נדחף בחזרה על ידי משקלו-הוא והתפשט באופן שהזכרתי; הוא נראה לעתים בהיר, לעתים כהה ומוכתם, בהתאם לכמות הקרקע והאפר שהייתה ספוגה בו. תופעה זו נראתה לאדם ברמת ידע וחקר כשל דודי ראויה לבחינה נוספת. (ספר VI, מכתב 16)}}

במוזיאון המקומי ב[[פומפיי]], המצוי בכניסה לאתר החפירות, מוצג אוסף של דגמי גבס שנוצרו על ידי מילוי החללים הריקים <ref>{{הערה|1=במרוצת השנים התפרק החומר האורגני של הגוף ונשאר חלל ריק.</ref>}} שנמצאו בתוך הלבה על ידי תמיסת גבס רטובה.

לקראת סוף המאה העשרים הגיעו ה[[וולקנולוגיה|וולקנולוגים]] למסקנות חדשות באשר לאופי ההתפרצות. אם משלבים את המידע ממכתבי פליניוס הצעיר, יחד עם לימוד נתוני השכבות הגעשיות שנחשפו במפרץ נאפולי וממצאי החפירות, נובע כי ב-24 באוגוסט 79 קרה אירוע הרבה יותר מחריד.<ref>{{הערה|1=מקור: [http://www.archaeology.co.uk/index.php?option=com_content&task=view&id=103&Itemid=43&limit=1&limitstart=2 אתר ארכאולוגי בריטי]</ref>}}

שלב [[התפרצות געשית#התפרצות פליניאנית|ההתפרצות הפליניאנית]] של הר הגעש הסתיים בתוך 18 שעות. המסקנה הנוכחית היא שהאסון נמשך זמן רב יותר, עד ארבעה ימים. בשלב הראשון בהתפרצות נעקרו בעצמה רבה סלעי [[מאגמה]] משיא הר הגעש. יציאת הסלעים ממקומם גרמה למפולות בהר ואז נוצר [[לוע הר געש|לוע]] גדול.<ref>{{הערה|1=מכאן נובעת ההשערה כי גובה ההר פחת בשליש בעקבות ההתפרצות</ref>}} סלעים גדולים עוד יותר נפלטו מבטן ההר. כאשר ההתפרצות הייתה בשיאה, קצב הפליטה של הר הגעש היה בנפח של 150,000 טון [[טפרה|חומר געשי]] לשנייה. חומר געשי זה נפל בטווח של 30 ק"מ. בשלב הפליניאני קיימת הערכה כי 2.6 ק"מ מעוקב של חומר געשי נפלט לשחקים ומשם חזר אל הקרקע.