פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 48 בתים, לפני 5 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
[[תמונה:Doula (L) with newborn and mother.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תומכת לידה (משמאל) עם יולדת ותינוק]]
'''תמיכת לידה''' היא מתן תמיכה פיזית, נפשית ואינפורמטיבית לאישה בזמן ה[[היריון]], ה[[לידה]] ולאחר הלידה. רוב העוסקות במלאכה זו הן נשים הנקראות '''תומכות לידה''' או '''דוּלה''' (מ[[יוונית]] δοῦλη), הגם שיש מעט גברים העוסקים במקצוע זה<ref>{{הערה|1=‏הרוב המוחלט של העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך ראו [http://www.dulot.co.il/gregy.asp כאן] ו[http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/964/869.html?hp=54&loc=6&tmp=1980 כאן] דוגמאות של גברים תומכי לידה בישראל‏.</ref>}}. תומכות הלידה מלוות את היולדת במהלך הלידה ב[[בית חולים|בית החולים]], בבית היולדת או במרכז הלידה בו מתבצעת הלידה. תומכות הלידה נשארות עם היולדות גם מספר שעות לאחר הלידה עצמה ובדרך כלל מגיעות גם לביקור מאוחר יותר בביתן.
 
פירוש המילה "דוּלה" ב[[יוונית]] הוא [[שפחה]] המשרתת אנשים אחרים. אמנם בשפה היוונית זוהי מילה עם הקשר שלילי, אך השימוש הנפוץ כיום הוא חיובי, ומונח זה משמש גם ב[[ישראל]], במקביל למונח העברי "תומכת לידה".
בעבר היה תפקיד תומכת הלידה חלק מהמסגרת הקהילתית: כאשר אישה כרעה ללדת, היא נתמכה על ידי [[מיילדת]] ועל ידי נשים אחרות מ[[משפחה|משפחתה]] או מה[[קהילה]] אליה השתייכה.
 
עם ה[[מודרניזציה]] והתפתחות [[בית יולדות|בתי היולדות]] הציבוריים בבתי החולים, עברו רוב הנשים ללדת בבתי חולים וכמו כן, גבר השימוש בתרופות משככות כאבים על מנת להקל על הנשים וללדת ללא [[כאב|כאבים]]. ‏בחלק מבתי החולים אף השתמשו בתרופות מרדימות ומטשטשות, שהובילו לכך שהנשים לא זכרו דבר מתהליך הלידה. ב[[ארצות הברית]] חלק מהמדינות אף הוציאו מחוץ לחוק את האפשרות ללדת מחוץ לבתי החולים עם מיילדת שאינה גם [[אחות]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.mana.org/statechart.html מפת המדינות האוסרות ללדת עם מיילדת שאינה אחות].‏</ref>}}. בשנים האחרונות ישנה מגמה של חזרה ללידה טבעית, ללא תרופות, דבר שאיננו נתמך על ידי המערכת הרפואית.
 
בישראל ובעולם אין מספיק תקנים של מיילדות לכל לידה, וכך חזר הצורך לתמיכה נוספת במהלך הלידה.
 
== השפעת תומכת הלידה ==
מחקרים מאששים<ref>{{הערה|1=מובאים בספר ‏Gore Henci, The Thinking Woman's Guide To A Better Birth‏</ref>}} כי שימוש בתומכת לידה מקצועית או בשותפים אחרים לתהליך הלידה, מפחית את הצורך בהתערבות רפואית בזמן הלידה, את זמן הלידה ואת הצורך בשימוש במשככי כאבים. גם שיעור מצוקת העובר ואשפוזו לאחר הלידה, לידת מכשירים ולידה ב[[ניתוח קיסרי]] בלידות בהן יש תומכת לידה נמוך מן הממוצע. אחוז גבוה מן היולדות הנעזרות בתומכת לידה, מתמידות בהנקה ומדווחות על ביטחון עצמי גבוה יותר, ולאחר עזרתה של תומכת לידה יש פחות מקרים של דיכאון אחר לידה. כמו כן, תמיכה בלידה מורידה את מספר חתכי החיץ‏‏<ref>{{הערה|1=‏חתך הנועד להרחיב את הפתח ליציאת הולד (Episiotomy)</ref>}} בעת הלידה<ref>{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?db=pubmed&uid=9350877&cmd=showdetailview&indexed=google M.H. Klaus, J.H. Kennell, "The doula: an essential ingredient of childbirth rediscovered." Acta Paediatr. 1997 Oct;86(10):1034-6]. </ref><ref>}}{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?db=pubmed&uid=10631824&cmd=showdetailview&indexed=google P. Keenan, "Benefits of massage therapy and use of a doula during labor and childbirth." Altern Ther Health Med. 2000 Jan;6(1):66-74.]</ref>}}.
 
מחקר נוסף מצביע על כך שתמיכה בלידה מועילה יותר מאשר השתתפות ב[[קורס הכנה ללידה]], כפי שנמדד בלחץ הנפשי והביטחון העצמי המדווח על ידי היולדות 4 חודשים לאחר הלידה. לדוגמה, דיווחו היולדות שהשתמשו בשירותיה של תומכת לידה כי ילדיהן מתנהגים באופן פחות עצבני מיולדות אשר לא נעזרו בתומכת לידה‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://cam.utmb.edu/resources/journalclubarticles/9807-manning-orenstein(pages).pdf Manning-Orenstein, Grace, "A birth intervention: the thereapeutic effects of doula support versus Lamaze preparation on first-time mothers' working models of caregiving." Alternative Therapies, July 1998, Vol. 4, No. 4, pp. 73-81.]‏‏</ref>}}.
 
== תומכות לידה בישראל ==
=== הכשרת תומכות הלידה ===
ב[[ישראל]] אין נוהל מסודר של [[משרד הבריאות]], המחייב תומכת לידה לעבור הכשרה על מנת לשמש בתפקיד זה, אך יש ארגונים ומכללות המעניקים הכשרה והסמכה כ"תומכת לידה מוסמכת". נכון ל-2010 יש 14 מסגרות כאלה<ref>{{הערה|1=שושנה חן, "ציר הכסף", ידיעות אחרונות, 8 באוקטובר 2010 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3965968,00.html תקציר באתר ynet])</ref>}}. אין הכרה רשמית בתעודות אלו. רוב קורסי תומכות הלידה מחייבים את המתלמדות להתלוות ללידות כחלק מהעבודה המעשית בהכשרתן לתפקיד.
 
ישנן מכללות ל[[רפואה הוליסטית]] המציעות קורסים לתומכות לידה. קורסים של ארגון DONA‏‏<ref>{{הערה|1=‏Doulas Of North America‏</ref>}} הבינלאומי וקורסים פרטיים מעניקים תעודת "תומכת לידה מוסמכת".
 
ישנם בתי חולים הנותנים שירות ליולדות המגיעות אליהם, על ידי תומכות לידה שהן עובדות בית החולים. על פי רוב תומכות הלידה עובדות באופן עצמאי, ולא במסגרת בית החולים‏‏. ‏יש אף בתי חולים שאינם מאפשרים לתומכות לידה להיכנס עם היולדת לחדר הלידה, דבר שעלול לגרום לאי-נעימות.‏ ב[[בית החולים שערי צדק]] כ-10% מן הלידות מתבצעות בליווי דולה<ref>{{הערה|1="ציר הכסף", ידיעות אחרונות לעיל</ref>}}.
 
זוגות דתיים רבים בוחרים להיעזר בתומכת לידה, בגלל ההגבלות שמטילה ה[[הלכה]] על מגע פיזי בין בני הזוג בעת שהאישה מוגדרת כ[[נידה]]. לעתים הבעל אינו נוטל כל חלק בלידה ובמקרים אחרים תומכת הלידה משלימה את תמיכתו של הבעל.
 
באוקטובר 2010 פורסם ב[[ידיעות אחרונות]] כי עלותה של תמיכת לידה בישראל נע בין 1,500 ל-2,500 [[ש"ח]]<ref>{{הערה|1="ציר הכסף", ידיעות אחרונות לעיל</ref>}}.
 
=== לידה מחוץ לבית החולים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[לידת בית]]}}
תומכות לידה מסייעות גם ב[[לידת בית|לידות בית]], וחלקן אף מעדיפות לידות אלו על לידות בבתי חולים, בניגוד להמלצת [[משרד הבריאות]] הישראלי<ref>{{הערה|1=‏עם זאת, בשנת [[2007]] הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר‏‏ ([http://www.health.gov.il/download/forms/a3124_mr01_08.pdf הנוהל באתר משרד הבריאות]‏) ללידה כזו.</ref>}}.
 
== לקריאה נוספת ==
32,748

עריכות