נביחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מקורה האבולוציוני של הנביחה: תיקון קישור |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 4:
== ייחודיות הנביחה ==
על אף ש[[כלב הבית]] הוא [[תת-מין]] במשפחת הכלביים, שבוית מן [[זאב מצוי|הזאב המצוי]], נביחת הכלב מבחינה אותו ממינים אחרים במשפחת הכלביים. גם זאבים אחרים יכולים לנבוח, אך הם עושים זאת רק לעתים נדירות. לפי דעתם של החוקרים קופינגר ופיינשטיין
Coppinger R, Feinstein M: 'Hark! Hark! The dogs do bark...' and bark and hark. ''Smithsonian'' 21:119-128, 1991
==סוגי נביחה==
החוקרת סופיה יין (Sophia Yin)
and individual identification
SOPHIA YIN & BRENDA MCCOWAN, [http://faculty.vetmed.ucdavis.edu/faculty/bjmccowan/Pubs/Yin&McCowan.2004.pdf ANIMAL BEHAVIOUR, 2004, 68, 343]
על פי המחקר, ניתן להבחין בין שלוש נביחות שונות לפחות שההבדלים האקוסטיים ביניהם מובהקים:
#נביחת אזעקה: הכלב משתמש בתדר נמוך תדר ממוצע של 686Hz והצליל תופס טווח תדירויות צר (בין 390 ל-1156 [[הרץ]]). הנביחות מתמזגות לעתים קרובות "נביחת על" ארוכה ומונוטונית. במצב בו הכלב מתריע על סכנה אפשרית הוא מרכז את האנרגיה האקוסטית בטווח קטן של תדרים. נביחה זו היא גם המונוטונית ביותר מבחינת שינויי העצמה (אמפליטודת הצליל) במהלך הנביחה (מרווח של 33 [[דציבל]] בין העוצמה המרבית למזערית).
שורה 17:
# נביחת ה"געגוע" שמשמיע כלב שהופרד מבעליו, דומה לנביחת המשחק בצליל, אך מורכבת מהברות בודדות שאינן מתחברות לסדרות ארוכות. הכלב אינו מבזבז אנרגיה על צרורות ארוכים במצב שבו הוא עשוי להידרש לנבוח במשך זמן ממושך.
חוקרים אחרים ספרו עד שנים-עשר סוגים מובחנים של נביחות אצל כלבים מאותו גזע, המשמשים בהזדמנויות שונות, מהזמנה למשחק ועד סקרנות וקבלת פנים. בעלי כלבים מסוגלים לזהות נביחות מטיפוסים שונים. כאשר מושמעות הקלטות של כלבים זרים, מצליחים בני אדם להבחין בין נביחות אזהרה לנביחות משחק, כך שהשפה הזו אכן שימושית לכלב הבית
==מקורה האבולוציוני של הנביחה==
העושר הלשוני של הכלבים מפתיע בהתחשב בדלות ההבעה של קרובי משפחתם הזאבים.
Enik Kubinyi ועמיתיו{{הערה|[http://kutyaetologia.elte.hu/Pdf/publikaciok/2007/kubinyiVM2007.pdf Comparative Social Cognition: From wolf and dog to humans]}} גידלו גורי זאבים (Canis Lupus) וגורי כלבים על ידי בני אדם באותם תנאים, ובדקו הבדלים בהתנהגות. מסתבר שזאבים שגודלו מינקות בידי בני אדם יסתגלו לחברה אנושית וניתן לאלפם ממש כמו כלבי בית. עם זאת, התגלו הבדלים המורים על הסתגלות גנטית של כלבי הבית לחברה אנושית: כלבים נטו הרבה יותר להיקשר לאדם שגידל אותם, ובילו הרבה יותר זמן בנביחות ובהשמעת קולות מזאבים באותו גיל ובאותם מצבים. בגיל 3 שבועות השמיעו גורי הכלבים קולות 30% מזמנם, בגיל 4 - 5 שבועות הוקדשו כ-15% מהזמן לתקשורת קולית. אצל גורי הזאבים תפסה השמעת הקולות כ5% מהזמן ללא תלות משמעותית בגיל. במסקנת החוקרים הייתה שהנביחה, שמקורה הקדום באמצעי תקשורת שולי בחשיבותו בלהקת הזאבים, קיבלה תפקידי תקשורת מורכבים משום שהתאימה לתקשורת בסביבה האנושית והיא חלק מההסתגלות הגנטית של הכלב לביות.
יתרון של יללת הזאבים על הנביחה כאמצעי תקשורת הוא בשימור האינפורמציה בטווחים ארוכים (מאות מטרים וקילומטרים) ואילו הנביחה מתאימה יותר למשיכת תשומת לב לטווחים קצרים.
==ראו גם==
|