האירוע המסיני – הבדלי גרסאות

ניתוק מוחלט של הקשר לאוקיינוס האטלנטי התרחש לפני כ-5.8 מיליוני שנה. בעקבות המשך ההתייבשות, כל שנותר מהים התיכון בשיא האירוע היה מספר אגמי מלח. מפת סלעי המשקע מתחת לקרקעית הים התיכון ועל חופיו מצביעה על קיומם של ארבעה אגמי מלח רחבי ידיים בתקופה זו ועוד מספר גדול של אגמים קטנים<ref>{{הערה|1=[http://www.venadelgesso.org/geologia/med.jpg מפה המראה את סלעי המשקע בקרקעית הים התיכון המעידים על האירוע המסיני]</ref>}}. חופי האגמים האלו נמצאו בעומק כמה קילומטרים מתחת לפני הים באוקיינוסים. לצורך השוואה, חוף [[ים המלח]], המקום הנמוך בעולם כיום, נמצא כ-424 מטר מתחת לגובה פני הים.

שיא האירוע המסיני, שבמהלכו היה נתק מוחלט בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, נמשך כ-300 אלף שנה. האירוע הסתיים לפני 5.33 מיליוני שנים. מבחינה גאולוגית מציין סיומו של האירוע המסיני את סיום תקופת המיוקן ותחילת תקופת ה[[פליוקן]]. בתקופה זו האקלים הפך לחם וגשום יותר; הקרחונים נמסו חלקית וגובה פני המים באוקיינוס האטלנטי עלה. ככל הנראה, התרחשה גם תזוזה טקטונית מקומית ומצר גיברלטר נפתח מחדש. קיימות הערכות שונות לגבי קצב המילוי של הים התיכון. יש המעריכים שהוא התמלא תוך פרק זמן קצר של כ-100 שנים בלבד<ref>{{הערה|1=K.J. Hsü, L. Montardet, D. Bernoulli, M.B. Cita, A. Erickson, R.E. Garrison, R.B. Kidd, F. Mèlierés, C. Müller and R. Wright, History of the Mediterranean salinity crisis, Nature 267 (1977), pp. 399–403.</ref>}}. אם הערכה זו נכונה, ספיקת המים דרך המצר בעת המילוי הייתה כ-950,000 [[מטר מעוקב]] לשנייה, בערך פי 400 מספיקת [[מפלי ניאגרה]] כיום.