נחל תלם – הבדלי גרסאות

הוואדי מתחבר אל "ואדי אל-קוף", היורד מ[[אלוני ממרא]] מצפון ל[[חברון]]. בדרך קולט נחלים נוספים. בהמשכו מכונה [[נחל גוברין]], שהוא אחד מיובלי [[נחל לכיש]]. <ref>{{הערה|1=עוד על הוואדי: '''ספי בן יוסף'''</ref>}} המשכו של הוואדי עובר ב"שמורת יער אל קוף". ה[[שמורת טבע|שמורה]] ניטעה בשנת [[1927]] בתקופת [[המנדט הבריטי]] על ידי מחלקת הנטיעות הממשלתית. השטח המקורי של היער היה 1,000 דונם. מחלקת הייעור של ממשלת [[ירדן]] הרחיבה את היער, ובשנת 1966 נטעה בצפונו עוד 900 דונם <ref>{{הערה|1=מקור:'''מנחם מרקוס - דוד עמית''' עמ' 239, כולל מסלול הטיול מ[[תלם]] למעיינות ואדי א-זרקא</ref>}}. בתחומי המשתלה נובעים שני מעיינות קטנים וכן ריכוז נדיר של צמחי [[חלמונית גדולה]]<ref>{{הערה|1= מקור: '''ספי בן יוסף''', עמ' 1201</ref>}}.

יש המכנים קטע כביש זה בשם "שער הגיא החברוני" <ref>{{הערה|1=מקור:'''מנחם מרקוס - דוד עמית''' עמ'154</ref>}}

באזור מצויה "מערת טור-צפא", [[מערה]] טבעית, הגדולה ביותר מבין המערות במורדות המערביים של ההר בישראל. המערה נחקרה על ידי [[דוד עמית]] מ[[רשות העתיקות]] ו[[עמוס פרומקין]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]<ref>{{הערה|1=למרות ריחוקה של מערה מסביבה של [[התיישבות]] [[יהודי|יהודית]], ביקרו בה מטיילים יהודים בתקופה שלפני [[קום המדינה]]. הסקר והמיפוי המלא בוצעו בשנת 1998</ref>}}. המערה נמצאת ב[[מצוק]] תלול מעל הגדה המערבית של ואדי איצחה (נ"צ 1102/1540) <ref>{{הערה|1=מקור: '''דוד עמית - עמוס פרומקין'''</ref>}}.

האזור שבו נמצאה המערה קרוב למרכז [[שפלת יהודה]], אזור שבו נמצא ריכוז צפוף של יישובים מתקופת בר כוכבא. ריכוז בולט של מערות כאלה נמצא ליד [[לכיש (מושב)|לכיש]] ב[[מערות חזן]] <ref>{{הערה|1=[http://www.lachish.org.il/Index.asp?ArticleID=95&CategoryID=143&Page=1 מערות חזן<!-- Bot generated title -->]</ref>}}. מכאן גם עלתה ההשערה כי היא שימשה כ[[מערות מפלט|מערת מפלט]] בימי [[מרד בר כוכבא]]. מלבד העובדה שנמצאו בה למעלה מעשרים וחמישה [[מטבעות בר כוכבא]] בערכים שונים, מזמן מרד בר-כוכבא (132-135): 20 מטבעות ברונזה ועליהם עץ [[תמר (עץ)|תמר]], מטבע אחד שעליו ציור [[כד]] ושישה דינרי [[כסף (יסוד)|כסף]]. ההערכה של החוקרים היא כי לקראת סוף המרד שימשה המערה כמקום מקלט ומחבוא לאחרוני המורדים, אשר ניצלו את קושי הנגישות אל פתח המערה (למרות הקרבה לדרך הרומית החשובה בין חברון לבית גוברין). ערביי הסביבה מצאו באזור זה [[מטמון|מטמונים]] רבים יחסית של מטבעות כאלה.

במפלס העליון של המערה נצפו בשנים 1974-1988 מאות עד אלפי עטלפי פירות ומעט עטלפי חרקים <ref>{{הערה|1=מקור:'''דוד עמית - עמוס פרומקין''' עמ' 160</ref>}}