ח'ירבת אל-חמאם – הבדלי גרסאות

'''ח'ירבת אל-חמאם''' <ref>{{הערה|1=במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"</ref>}} הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] אשר התגלה על ידי חוקר [[ארץ ישראל]] [[אדם זרטל]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] במסגרת [[סקר הר מנשה]].

יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ע ר ב ה<ref name{{הערה|שם=zar>|1= מקור:'''אדם זרטל''' </ref>}}.

* מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: [[דייק]], [[סוללה (צבא)|סוללת]] מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. סוללת מצור ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור<ref name{{הערה|שם=zar/>}}.

במקום נמצאו שרידים מעטים מ[[תקופת הברזל]] השנייה, כנראה במאה העשירית לפנה"ס, כאשר [[שבטי ישראל]] התנחלו בארץ [[כנען]]. ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי אלכסנדר ינאי"<ref name{{הערה|שם=zar/>}}

העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר<ref name{{הערה|שם=zar/>}}.