תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה – הבדלי גרסאות

הכותרת המלאה הנוכחית של הספר מופיעה על שני לוחות [[ארד]] המתוארכים לשנת [[179|179 לספירה]], אך ישנן השערות שהספר הופיע אף בתקופה מוקדמת יותר בשם אחר <ref>{{הערה|1=Needham, Volume 3, 24-25.</ref>}}.

כיום, רוב החוקרים סבורים שהמתמטיקה הסינית והמתמטיקה העתיקה של [[אגן הים התיכון]] התפתחו באופן עצמאי, פחות או יותר, עד לתקופה בה "תשעת הפרקים" לבש את צורתו הסופית. לכן יש אך מעט ערך היסטורי בהשערות על איזו מן התרבויות הייתה "יותר מתקדמת" בתקופת זמן כלשהי. אף-על-פי-כן, ניתן להעיר שהשיטה המתוארת בפרק 7 של הספר לא התגלתה באירופה עד [[המאה ה-13|למאה ה-13]], והשיטה המתוארת בפרק 8 לא נמצאה לפני [[המאה ה-16]]. כמו כן, בין הכתבים ניתן למצוא הוכחה מתמטית ל[[משפט פיתגורס]] <ref>{{הערה|1=Needham, Volume 3, 22.</ref>}}. ישנם גם עניינים מתמטיים של המתמטיקה המערבית הקדומה שלא נמצאו בסין העתיקה. ההשפעה של "תשעת הפרקים" סייעה רבות להתפתחותה של המתמטיקה העתיקה באזורי [[קוריאה]] [[יפן|ויפן]]. השפעתו של הספר על החשיבה המתמטית בסין ארכה זמן-רב, עד לתקופתה של [[שושלת צ'ינג]].

[[263|בשנת 263]], [[מתמטיקאי|המתמטיקאי]] הסיני בן [[המאה ה-3]] [[ליאו הואי|לִיאוּ הוּאַי]] כתב פרשנות מפורטת מאוד על הספר. הוא ניתח את התהליכים המתוארים ב"תשעת הפרקים" צעד אחר צעד, בצורה המכוונת לתת לקורא ביטחון מלא באמינותן - אם-כי, הוא לא הוכיח את אמיתותן של השיטות במובן [[אאוקלידס|האאוקלידי]] הקלאסי. לפרשנות של לִיאוּ יש עניין מתמטי רב בפני-עצמה. לִיאוּ גם מזכיר את המתמטיקאים שקדמו לו, ז'אנג קאנג (נולד בין [[170 לפנה"ס|165 לפנה"ס]] ל-[[142 לפנה"ס]]) וגֶנְג שאוּ-צ'אנג (נולד בין [[80 לפנה"ס|75 לפנה"ס]] ל-[[50 לפנה"ס|49 לפנה"ס]]) (ראו גם [[אצטרולב כדורי]]), כאלו שסידרו את הפרקים של הספר בסדר הופעתם הנוכחי, וככותבי פרשנויות מוקדמות; אך רשימות מתקופת [[היסטוריה של סין#שושלת הָאן: תקופה של שגשוג|שושלת הָאן]] לא מזכירות שמות של מחברי פרשנויות כלשהם, וכאלה אינם מוזכרים עד ל[[המאה ה-3|מאה ה-3]] <ref>{{הערה|1=Needham, Volume 3, 24.</ref>}}.

#少廣 שֵאוֹ גוּאַנְג - הרוחב הפחוּת. הפרק הרביעי עוסק בבעיות בהן ישנה תלות בין [[אורך]] לשטח ועוסק ביישומים של נושאים כגון [[שבר יסודי|שברי יחידה]] [[שורש של מספר|ושורשים]] מסדר שני ושלישי, ובמציאת השטח [[נפח|והנפח]] של [[מעגל]] [[כדור (גאומטריה)|וכדור]]. בפרק זה ניתן למצוא את רעיון [[גבול (מתמטיקה)|הגבול]] [[אינפיניטסימל|והאינפיניטסימל]] ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www-history.mcs.st-and.ac.uk/HistTopics/Nine_chapters.html]‏</ref>}}.