מדידה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 1:
ב[[מדעים מדויקים|מדעים המדויקים]], '''מדידה''' היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ב[[יחידת מידה|יחידות המידה]] המתאימות. לעריכת המדידה נעזרים לרוב [[מכשיר מדידה]] מתאים. [[מסה]], למשל, נמדדת באמצעות [[מאזניים]] ומובעת ביחידות של [[גרם]] (או כפולות שלהן). מדידה היא השוואתו של הגודל הנמדד לגודלה של יחידת המידה, וה[[יחס (בין מספרים)|יחס]] בין שני גדלים אלה מובע ב[[מספר]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏על פי רוב תוצאת המדידה מובעת ב‏[[מספר ממשי]]. אולם, גדלים מסוימים, כגון [[עכבה חשמלית]], מוצגים כ[[מספר מרוכב]]</ref>}}.
 
יש שוני מהותי בין שלושה סוגי מדידות: המדידות הנערכות ב[[מדעים מדויקים|מדעים המדויקים]] (בהם עוסק ערך זה), [[מדידה והערכה]] ב[[מדעי החברה]] ומדידות והערכות הנערכות ב[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]]. חלק משוני זה מתבטא בשוני בהגדרת מושג המדידה. במדעי החברה, '''מדידה''' היא התאמת ערך מספרי לתכונה או לגודל על פי כללים. דהינו, בניגוד למדעים המדויקים, המדידה במדעי החברה אינה חייבת להיות מדידה של גודל ניתן לתצפית, אינה חייבת להיות השוואה של גדלים ואינה חייבת להשתמש ביחידת מידה המוגדרת היטב.
שורה 24:
לא כל מכשיר מדידה, שמשתמשים בו העוסקים במדע המדויק הוא בהכרח מכשיר המדידה המדויק ביותר הקיים בתחום. אולם, בניגוד למדידות המתבצעות בתחומים אחרים, העוסקים בתחומים אלה יכולים לדעת היטב עד כמה מדויק מכשיר המדידה שלהם, אם הוא מדויק מספיק לצורכיהם ומה אפשר לעשות כדי לשפר את דיוק המדידות. דוגמה: מידת הדיוק של [[מד טמפרטורה]] נחשבת לחצי המרחק שבין שתי שנתות, מדידה מדויקת ואובייקטיבית יותר יכולה להיעשות על ידי מד טמפרטורה דק וארוך יותר ובעל שנתות שמייצגות ערכים מספריים קרובים יותר. כמו כן מדידה של חומו של נוזל נעשית מדויקת יותר ככל שטבילת מד הטמפרטורה בנוזל יכולה פחות לשנות את הטמפרטורה שרוצים למדוד. דהינו, ככל שיש יותר נוזל וככל שמד הטמפרטורה הוא בעל מסה קטנה יותר.
 
לעומת מדידת טמפרטורת מי אמבט בעצמך, בעזרת מד מד טמפרטורה, [[שאלון]] [[סקר]] שמצורף אליו מד טמפרטורה ומבקש מהנמענים למדוד את חום המים באמבט שבביתם אינו מכשיר מדידה שמאפשר הבנה קלה של מידת הדיוק שלו. לא ברור עד כמה הוא שאלון כזה נותן תוצאות מדויקות ולא ברור כיצד לשפר את הדיוק שלו. כדי לדעת עד כמה שאלון כזה מדויק ומה צריך לעשות כדי לשפר אותו יש לערוך סדרת ניסויים. צריך לנסוע ולמדוד בעצמך את חום המים באמבט של מי שענה לשאלון ולהשוות את התוצאה שלך לתשובה שלו<ref>{{הערה|1=Mikkelsen, S., Vilstrup, I., Lassen, C.F., Kryger, A.I., Thomsen, J.F., Andersen, J.H.: Validity of questionnaire self-reports on computer, mouse and keyboard usage during a four-week period. Occupational and environmental medicine 64(8):541-7, 2007.</ref>}}, צריך להשוות את המאפיינים ה [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] של מי שענה לשאלון אם אלו של מי שלא ענה לשאלון ולחפש חומר הקושר הבדלים דמוגרפיים אלה למשתנים הקשורים לחום המים באמבט (כמו כסף לחמם את המים), לברר עם אנשים שלא ענו לשאלון מה הם '''חושבים''' שהפריע להם לענות ולנסות גרסה משופרת של השאלון לפי דבריהם <ref>{{הערה|1=Frary, R.B.: A Brief Guide to Questionnaire Development, [http://www.son.wisc.edu/rdsu/library/questionnaire.pdf], Inspected Nov, 19, 2007, 2001</ref>}} וכיוצא בזה. ישנם שאלונים בתחום מתחום [[מדעי החברה]] שנעשה עליהם מחקר ענף ומבחינת האובייקטיביות שלהם, אפשר לקרוא להם "כלי מדידה". אולם שאלונים כאלה הם מעטים מאוד.
 
====גבול טעות====
שורה 34:
 
===הערך הנמדד מוגדר היטב===
הערכים הנמדדים במדע המדויק הם ערכים מוגדרים היטב שמשמעותם המעשית מובנת היטב. במדע המדויק לא מודדים ערכים כמו [[מנת משכל]] שהקשר שלה למושג המופשט [[אינטליגנציה]] אינו ברור או מדד [[דאו ג'ונס]] שלא לגמרי ברור כיצד הוא מיצג את מצב המשק. יתרה מזו, ניתן לומר שכמעט כל המדידות במדע המדויק משוות גודל לא מוכר לגודל מוכר <ref>{{הערה|1=Trochim, W.: The Research Methods Knowledge Base, 2e. Atomic Dog Publishing. 2001 פרק 4.</ref>}}. מדידת אורך במטרים היא השוואה של אורכים שונים אל המטר הסטנדרטי, מדידת טמפרטורה בצלזיוס היא השוואת הטמפרטורה של חומר אל זו של נקודות ההתכה והרתיחה של המים וכיוצא בזה.
====סולם מדידה====
אחת הסיבות לשוני בהגדרת המושג '''מדידה''' מדידה בין המדעים המדויקים לבין מדעי החברה הוא שמדעי החברה משתמשים ביותר סולמות מדידה מאשר המדעים המדויקים. במדעי החברה ישנם ארבעה סולמות מדידה: שמי, סדרי, ריווחי ומנתי. המדעים המדויקים לא מתייחסים למושגים שמיים וסדריים כאל מושגי מדידה. הם מודדים רק ערכים בשני הסולמות האחרונים. {{הפניה לערך מורחב|סולם מדידה}}
שורה 56:
 
==לקריאה נוספת==
* '''מדידה ושקילה בימי קדם''' (קטלוג 17), חיפה: [[מוזיאון הכט]] ו[[אוניברסיטת חיפה]], תשס"א (כולל תרגום לאנגלית)<ref>{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|לאה די סגני|מדידה ושקילה בימי קדם והצגתן בימינו|112.7|112, יוני 2004, עמ' 150-137}}.</ref>}}
 
== הערות שוליים ==