מאיר פוזנר – הבדלי גרסאות

נולד סביבות שנת תפ"ה (1725), לאביו - רבי יהודה ליב. בגיל שלש עשרה נשא אישה מקהילת [[פוזנן]] והיה סמוך על שלחן חותנו בפוזנן כשבע שנים. אז נפטרה אשתו הראשונה. על שם עיר זו התווסף לשמו הכינוי "פוזנר". אחר כשנתיים נשא אישה מהעיר ליסא (כיום [[לשנו]] (Leszno)), ועבר להתגורר שם במשך כארבע עשרה שנה. ולאחר מכן, בהיותו כבן שלשים ושש התמנה לרב ב[[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מעזריטש]] בה כיהן גם סבו רבי צבי הירש כרב. במעזריטש כיהן כארבע שנים, ולאחר מכן כיהן כרב ב[[קניגסברג]] במשך שבע עשרה שנה, ובשנת תקמ"ב ([[1782]]) התקבל כרב בשוטלנד שם ישב כעשרים וחמש שנה עד פטירתו בשנת תקס"ז (1807). <ref>{{הערה|1=תולדות חייו, על פי הקדמת המחבר לספר בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר</ref>}}

כמו כן השאיר ביד בנו יחידו רבי חיים, שמילא מקומו ברבנות שוטלנד, מחברות בכתב ידו ובהם חידושים על ה[[משנה|ש"ס]] ו[[שו"ת]]. בנו זה נפטר ולא השאיר אחריו צאצאים. כתבי היד של רבי מאיר פוזנר עברו אחר כך לידי בן חתנו, רבי [[יחזקאל רייכנברג]] אב בית הדין ב[[לודז']], וחלקם יצאו לאור מאוחר יותר על ידי בן נכדו רבי אפרים פישל.<ref>{{הערה|1=על פי הקדמת רבי אפרים פישל להוצאת ספר בית מאיר חלק אורח חיים דפוס יוזעפף תרל"ה (1875)</ref>}}