פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 20 בתים, לפני 5 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שני חשודים במעשה, אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, [[אברהם סטבסקי]] וצבי רוזנבלט, נעצרו בחשד לרצח. כשנה לאחר הרצח זוכה רוזנבלט מאשמה ואילו סטבסקי נמצא אשם על פי [[עדות ראייה]] של [[סימה ארלוזורוב]]. בעקבות ערעור על פסק דינו, זוכה גם סטבסקי מאשמה לפי דיני הראיות בישראל המנדטורית, לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה בלבד, ללא עדות מסייעת. בנוסף, נאשם [[אב"א אחימאיר]], רוויזיוניסט שייסד את תנועת [[ברית הביריונים]] כמעורב בשידול והסתה לרצח. אחימאיר זוכה גם הוא מאשמה אך הועמד לדין כמארגן של "ברית הבריונים", ונדון לשנה וחצי של מאסר בפועל.
 
ב[[מפא"י]] לא קיבלו את פסק הדין כזיכוי של הנאשמים והמשיכו במשך שנים רבות להאשים את הרוויזיוניסטים, על ההסתה שקדמה לרצח ארלוזורוב ועל המשפט עצמו. הם טענו כי פסק הדין מזכה את הנאשמים מטעמים טכניים בלבד. [[יהודה ארזי]] היה קצין בבולשת המנדטורית ומונה להיות קצין חוקר בפרשת הרצח. בחקירתו הגיע למסקנה כי לא הנאשמים הרוויזיוניסטים ביצעו את הרצח אלא שני ערבים תושבי יפו, וכי הזיהוי שנעשה לנאשמים על ידי אלמנתו של ארלוזורוב, סימה ארלוזורוב, היה מבוים. ארזי אף סייע לצוות ההגנה של סטבסקי, מה שהוביל לקרע בינו לבין אנשי ההגנה, ולפרישתו מהמשטרה<ref>{{הערה|1= בשנת 1973, לאחר מותו של יהודה ארזי, פרסם אחיו, [[טוביה ארזי]], את המסמך שחיבר יהודה ארזי והוגש למפקד הבולשת בזמן חקירת הרצח </ref>}}.
 
==הקמת הוועדה ופעילותה==
ב-[[14 במרץ]] [[1982]], קרוב לחמישים שנה לאחר זיכויים של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לרצח חיים ארלוזורוב. הוועדה קמה בעקבות פרסומו של הספר "רצח ארלוזורוב" מאת [[שבתי טבת]] בשנת [[1981]] ועקב המחלוקת המתמשכת לגבי הרצח וההליכים המשפטיים. במשך עשרות שנים האמינו אנשי תנועת העבודה שמדובר ברצח פוליטי ושסטבסקי ורוזנבלט האשמים ברצח זוכו מסיבות טכניות בלבד. הרוויזיוניסטים לעומת זאת, סברו שמדובר בעלילת דם ושהרצח בוצע בידי ערבים. יש שתהו על עצם הקמת הוועדה, לאחר שמרבית גיבורי הפרשה לא היו בין החיים.
 
במהלך ישיבת הממשלה בנושא, התקבלה ברוב קולות של 11 שרים, ללא מתנגדים ושני נמנעים, הצעת ראש הממשלה מנחם בגין להקים "ועדת חקירה, שתחקור את האשמות והטענות המחודשות, לפיהן אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, או אחד מהם, היו שותפים לרצח ד"ר חיים ארלוזורוב" <ref>{{הערה|1=שבתי טבת, '''רצח ארלוזורוב''', הוצאת שוקן, תשמ"ג</ref>}}.
 
ליו"ר הוועדה התמנה שופט בית המשפט העליון [[דוד בכור]] ועם חבריה נמנו [[מרדכי קנת|מרדכי(מקס)קנת]] - נשיא (לשעבר) בית המשפט המחוזי בתל אביב ופרופסור [[אליעזר ברקוביץ]].
 
כנגד הקמת הוועדה הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] בטענה שחקירתה הינה התערבות בלתי נאותה ב[[פסק דין]] חלוט של הרשות השופטת. בית-המשפט דחה את העתירה וקבע כי אין בהקמת הוועדה התערבות שכזו <ref>{{הערה|1=‏[http://web1.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-LE-4-449-L.doc בג"ץ 152/82 '''דניאל אלון נ. ממשלת ישראל'''], פ"ד לו (4), 449‏</ref>}}.
 
הקמת הוועדה הייתה מושא לטענות כנגד שימוש בוועדת חקירה ממלכתית להתעסקות בעניינים שעבר זמנם.
 
==מסקנות הוועדה==
בתום שלוש שנים מהקמתה, בשנת 1985, פרסמה הוועדה דין וחשבון ובו נכתב "אנו קובעים פה אחד שאברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט לא היו רוצחיו של חיים ארלוזורוב ז"ל ולא היה להם יד ברצח. הראיות והחומר שלפנינו לא מאפשרים לקבוע: א. מי היו הרוצחים. ב. אם היה זה רצח פוליטי מטעם מפלגה כל-שהיא או לא." <ref>{{הערה|1=[[מנחם שריד]], לשלטון בחרתנו, 2005</ref>}}. עוד קבעה הוועדה כי עדות הראייה של סימה ארלוזורוב אינה קבילה.
 
בדו"ח הוועדה נאמר שבגלל שחלפו 49 השנים מאז הרצח עד הקמת הוועדה לא היו בפני הוועדה הראיות הפיזיות, וכן הלכו לעולמם רבים מן העדים, ואילו אחרים, מסיבות הזמן שחלף והגיל, העידו עדויות סותרות ולא סדירות. לאור זאת קבעה הוועדה שלא עלה בידה לקבוע מי ביצע את הרצח ואם הרצח היה בעל אופי פוליטי.
 
לטענה כי הרוצחים היו שני ערבים שנחשדו במעשה קודם לכן לכך התייחס יו"ר הוועדה, השופט בדימוס דוד בכור בקביעתו כי "הראיות שהיו במשטרה ובמשפט, והראיות שבאו לאחר מכן מוכיחות, שזאת אחת האפשרויות המהותיות, אבל אין באפשרותי לקבוע במידה מספקת של ודאות, שהם היו הרוצחים"<ref>{{הערה|1=מנחם שריד, לשלטון בחרתנו, 2005</ref>}}.
 
==לקריאה נוספת==
32,748

עריכות