|
|
'''טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי''' מופיע ב[[ספר נחמיה]] בתור אחד מ"צרי יהודה"<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ג|לה}}</ref>}} ואחד המתנגדים העיקריים ל[[נחמיה]] בתקופת [[שיבת ציון]].
==משמעות שמו של טוביה==
טוביה מכונה "העבד העמוני"<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ב|יט}}</ref>}}. יש שרואים בכינוי זה כינוי גנאי, מכיוון שהעמונים הם מהעמים שנאסר להתחתן עימם, גם אם יתגירו<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|ד}}</ref>}}. יש המשערים שכוונת הכינוי היא שטוביה היה ה[[פחה]] מטעם [[הממלכה האחמנית|מלכות פרס]], של אזור [[עמון]], אך טענה זו אינה משכנעת מכיוון שלפחות אופייני הכינוי "עבד המלך" ולא "עבד" לבדו. אמנם סביר להניח שהיה לטוביה מעמד גבוה באזור עבר הירדן המזרחי, מכיוון שטוביה הצליח להסית את בני עמון נגד עם ישראל בכלל ונחמיה בפרט. ניתן להסיק מהסיומת ה[[שם תיאופורי|תיאופורית]] יהודית של שמו של טוביה (יה) ובנו יהוחנן (יהו), שהיה יהודי, שיש מזהים אותו כצאצא של [[בן טבאל|טבאל]], אציל יהודאי שפעל בימי מלכות [[אחז]]. בתקופת מאוחרות יותר, קיימת משפחה יהודית הנקראת [[בית טוביה]] ששלטה בשטחים ב[[עבר הירדן]], ומקום מושבה זוהה באתר הארכאולוגי [[עיראק אל-אמיר]]. יש חוקרים המזהים את שורשיה של המשפחה בטוביה העמוני{{הערה|1=*[http://198.62.75.1/www1/ofm/sbf/Books/LA48/48417CCJ.pdf מבט מחודש על משפחת בית טוביה בעראק אל-אמיר] מאמר באנגלית}}.
==מעמדו של טוביה==
בספר נחמיה ניתן לראות במקומות רבים את מעמדו הרם של טוביה בממלכת יהודה. לטוביה קשרים רבים עם נכבדי יהודה<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ו|יז}}</ref>}} והוא אף קשור בקשרי נישואים עם משפחות יהודיות בירושלים<ref>{{הערה|1=שם יז-יט</ref>}} וכנראה הוא אפילו קשור למשפחת [[אלישיב בן יהויקים|אלישיב הכהן הגדול]], אותו נחמיה מכנה "קרוב" לטוביה<ref>{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|יג|ד}}</ref>}}. טוביה קשר קשרים עם הנביאים בירושלים וכשנחמיה נעדר מירושלים הוא הופקד על לשכת האוצרות במקדש על ידי אלישיב הכהן, אך נחמיה גירש אותו מירושלים בשובו ועמו את נכדו של אלישיב שייצג את התומכים בגישה האוניברסלית. <ref>{{הערה|1=נחמיה יג</ref>}}
==פעולותיו של טוביה==
הפעולות של נחמיה עוררו התנגדות גדולה בקרב העמים השכנים. מראשי המתנגדים היה טוביה ועמו היו גם [[סנבלט החורני]] ו[[גשם הערבי]].<ref>{{הערה|1=נחמיה ו א</ref>}} טוביה ושני חבריו תכננו לצאת למלחמה על ירושלים <ref>{{הערה|1=שם ד א</ref>}} אך תכנונם נודע לנחמיה והוא העמיד משמר יומם ולילה מפניהם וכך הם הם לא הצליחו לתקוף את העיר. לאחר שהיהודים בנו את החומה טוביה וסנבלט ניסו לפתות את נחמיה לצאת מהעיר בתואנה שהם רוצים להיוועד יחד, כשבעצם מטרתם היא לרצוח את נחמיה. נחמיה זיהה את המזימה וסירב לבוא להיוועד גם לאחר שהם בקשו ממנו ארבע פעמים רצופות. לאחר כישלון קריאתם הם איימו להודיע למלך פרס שנחמיה והיהודים מתכננים למרוד בו ועל כן הם בונים את החומה, אך לפני שהם יעשו זאת הם מוכנים להיפגש עם נחמיה ולדון עמו. נחמיה הבין שהם משקרים לו ולא יגידו כלום למלך פרס וסירב פעם נוספת לפגישה. אחרי שהם ראו שהם נכשלו הם ניסו לשכור את שמעיה בן דליה בן מהיטבאל שישכנע את נחמיה להתחבא בבית המקדש אך הוא נכשל מכיוון שמתגלה לנחמיה נבואה שאומרת לו ששמעיה נשכר על ידי טוביה וסנבלט.<ref>{{הערה|1=שם פרק ו</ref>}}
==קישורים חיצוניים==
|