ויקיפדיה

להרוג טורקי ולנוח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ניקוד הפסקה דַּיֶּךָ, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ. הניקוד במקור
OfekBot (שיחה | תרומות)
32,748 עריכות
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 4:
[[File:Alter Drujanow joke 2715.jpg|thumb|אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מספר 2715]]
 
מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית‏‏{{הערה|[[‏רוביק רוזנטל]], '''חדוות הלשון – שיחות על העברית הישראלית''', תל אביב תשס"ד, עמ' 102–103.‏}} שבה אומרת אֵם לבנהּ, היוצא ל[[מלחמת קרים|מלחמת רוסיה-טורקיה]], שישמור נפשו, ולכן '''הרגת תורכי – דַּיֶּךָ, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ'''<ref>{{הערה|1=[[אלתר דרויאנוב]], [[ספר הבדיחה והחידוד]], [http://www.benyehuda.org/droyanov/migiborey.html בדיחה מס' 2715]</ref>}}. בתגובה עונה לה הבן, כי אם ינוח, חייל טורקי אחר יהרגהו, ותשובתה של האם:
"בני ובר בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?" (הבדיחה מופיעה גם ב[[ספר הבדיחה והחידוד]] של [[אלתר דרויאנוב]]).
 
שורה 17:
}}
 
אלתרמן השתמש בבדיחה על הריגת הטורקי גם באחד משירי "[[הטור השביעי]]":<ref>{{הערה|1={{דבר|נתן אלתרמן|ישן אבל נכון|1946/06/28|00206}}</ref>}}
{{ציטוט|תוכן=
<poem>
שורה 28:
 
== דוגמאות לשימוש ==
* [[אריה אבנרי]], יו"ר עמותת [[אומ"ץ]], השתמש בביטוי על מנת לתאר את אופי מאבקו ב[[שחיתות]]: "נהוג להגיד להרוג טורקי ולנוח. אני עומד על מגדל מרסס את הטורקים וממש ממש לא נח".<ref>{{הערה|1={{כ}}[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20061130_24728 אריה אבנרי: "מנסים לחסל את המבקר, את יעקב בורובסקי, את יואב יצחק ואותי; אנחנו הלוחמים האמיתיים בשחיתות"], באתר [[TheMarker]]{{כ}}</ref>}}
* [[אורי אבנרי]] השתמש ב[[פרפרזה]] "תהרוג מאה תורכים ותנוח" במאמר ‏‏שכתב על הרג [[פלסטינים]] ב[[רצועת עזה]]<ref>{{הערה|1=‏[http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?file=article&name=News&sid=5930 הגדה השמאלית,09/03/2008]‏</ref>}}.
* בתקשורת ה[[ספורט]] הישראלית משמש הביטוי (לעתים רחוקות) בעת סיקור משחקים שבהם מעורבות קבוצות ספורט טורקיות.<ref>{{כ}}[http://www.salnews.com/new/news-open.asp?IDNews=17627 להרוג טורקי ולנוח], באתר סל ניוז <BR> {{כ}}[http://sports.walla.co.il/?w=/172/1058430 להרוג טורקי ולנוח? לא אצל פאו], באתר [[וואלה!]]</ref>
* בספרה של [[גבריאלה אביגור-רותם]] "'''אדום עתיק'''", כאשר המספרת יוצאת ל[[תל אביב]] כדי לבצע כמה משימות, היא אומרת: "ואני נוסעת לי לתל אביב כדי להרוג כמה תורכים בסופשבוע אחד"{{הערה|'''אדום עתיק''' ([[כנרת, זמורה ביתן, דביר]], 2007) עמ' 268, ובהמשך אותו פרק}}.
שורה 35:
== תקינות פוליטית ==
 
השימוש במינוח "להרוג טורקי" קיים לפחות משנותיה הראשונות של [[האימפריה העות'מאנית]]. עוד לפני כן הייתה נהוגה בקרב ה[[צלבנים]] ב[[מסעות הצלב]] האמרה "אם אינך יכול להרוג טורקי, הרוג יהודי" ‏‏<ref>{{הערה|1=Jack L. Arnold, ‏[http://www.thirdmill.org/newfiles/jac_arnold/CH.Arnold.CH.19.html Medieval Church History]‏</ref>}}. ההצלחה ה[[אסלאם|מוסלמית]] במלחמה נגד הצלבנים, ולאחריה עליית ה[[עות'מאנים]], כיבושיהם ב[[אסיה הקטנה]] ונפילת [[האימפריה הביזנטית]], עוררו [[פחד]] ו[[שנאה]] בקרב האוכלוסייה ה[[נצרות|נוצרית]] כלפי הטורקים.
המלומד הנוצרי [[ארסמוס]] כתב ב[[המאה ה-16|מאה השש עשרה]] כי {{ציטוט|תוכן= "טועים המוני הנוצרים בסוברם כי מותר להם להרוג טורקי כמו היה כלב שוטה, רק משום שהוא טורקי. אם זה היה נכון, כי אז כל אחד היה מורשה להרוג יהודי, אך אז הוא לא היה חומק מעונש..."|מקור=ארסמוס, "על המלחמה בטורקים"}}
הרגישות הטורקית למונח "להרוג טורקי" נובעת גם משנאה שרוחשים לטורקים מספר עמים שהיו או הנמצאים תחת כיבוש טורקי, ובהם ה[[ארמנים]], ה[[יוון|יוונים]] (ובכלל זה תושבי [[קפריסין]] היוונית) וה[[כורדים]].
שורה 41:
אף שבניגוד לשימושים בשפות אחרות, השימוש בביטוי ב[[עברית]] אינו [[גזענות|גזעני]] כלל, הוא עשוי להתפרש ככזה כאשר הוא מחוץ להקשרו. השימוש בביטוי בשפת היומיום מנותק לחלוטין מכל קשר ל[[טורקים]], קל וחומר ל[[הריגה|הריגת]] טורקים, אך לאוזניים טורקיות הוא עלול להישמע כפוגע.
 
במהלך טיסה לביקור רשמי לטורקיה השתמש [[נשיא המדינה]] [[עזר ויצמן]] בביטוי וגרם לתקרית דיפלומטית זוטא. <ref>{{הערה|1=[http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%9E%D7%9F עזר ויצמן], באתר ויקיציטוט</ref>}}
 
==== בטורקיה ====
שורה 47:
הביטוי "להרוג טורקי ולנוח" ([[טורקית]]: '''Bir Türk öldür, rahat et''' - "הרוג טורקי (ו)נוח") מוזכר בספרו של ד"ר ג'מאל אנאדול "טורקיה בצבתות ישראל וה[[ציונות]]". לפי אנאדול, זמן קצר לאחר [[מבצע אופרה|הפצצת הכור הגרעיני בעיראק]] הזכיר [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]] את הביטוי בראיון שהעניק ל[[כתב עת|מגזין]] ה[[לונדון|לונדוני]] "מידל איסט רוויו". ההתבטאות גרמה לסערה בקרב בכירים במשרד החוץ הטורקי, שדרשו לדעת את משמעות הביטוי. מיופה הכוח של [[ישראל]] ב[[אנקרה]] באותם הימים הוזמן למשרד החוץ ונשאל למה הכוונה ב"תהרוג טורקי, ותנוח!". תחילה טען מיופה הכוח כי לא ייתכן שבגין אמר זאת, אבל כשהציגו לפניו את המגזין, נאלץ להודות: "זה ביטוי", הוא אמר, "זו אמרה ישראלית!".
 
לביטוי '''Bir Türk öldür, rahat et''' מספר מופעים רב ברשת ה[[אינטרנט]], בחלקם בהקשרים אנטי-ישראליים.<ref>{{הערה|1= [http://www.otuken.net/modules.php?name=News&file=article&sid=4657 קישור]</ref>}}
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/להרוג_טורקי_ולנוח"