מניפת סחף – הבדלי גרסאות

בשל האטה בזרימה שוקע כל חומר [[מוצק]] הנישא על ידי ה[[מים]] (טעונת). מכיוון שתופעה זו גורמת להקטנת הקיבולת של ערוץ הנחל, ישנה הערוץ בסופו של דבר את מסלולו, כשהוא בונה בהדרגה תצורה חרוטית דמוית מניפה, שטוחה, או מוגבהת מעט. המוצקים השוקעים הם בדרך כלל ממוינים רע (כלומר הם בעלי גדלים שונים).<ref>{{הערה|1= American Geological Institute. ''Dictionary of Geological Terms''. New York: Dolphin Books, 1962. </ref>}} ניתן להסביר צורת מניפה זו בעזרת ה[[תרמודינמיקה]]: מערכת ההרבדה שב"ידית" המניפה שואפת למצב המביא למינימום את סך [[אנרגיה|אנרגיית]] ההסעה הכרוכה בהזזת המשקעים וה[[אנרגיה פוטנציאלית|אנרגיה הפוטנציאלית]] הנובעת מה[[כבידה]] של החומר בחרוט. צורת קווי אנרגיית ההסעה היא של [[קשת (גאומטריה)|קשת]]ות קונצנטריות שמרכזן נקודת פליטת החומר ב"ידית" המניפה. לכן החומר יטה להיות מרובד באופן שווה על פני קווים אלו, כשהוא יוצר את תצורת החרוט האופיינית.