תל המתלקט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 5:
שיעור ה[[שיפוע]] הנדרש כדי שמקום יוגדר כתל המתלקט הוא עלייה בגובה של 10 [[טפח|טפחים]] (כ- 75 ס"מ) למרחק של ד' [[אמה (מידת אורך)|אמות]], (כ- 1.80 מטרים), היינו עלייה של 42 ס"מ לכל מטר לאורך. (שיפוע של כ-21.6 [[מעלה (זווית)|מעלות]]) די בכך שמקום יהיה מוגבה מכל סביבותיו בשיעור זה, כדי שיוגדר כתל המתלקט. בשיפוע נמוך יותר, המקום נשאר [[כרמלית (שבת)|כרמלית]].
סיבת דין זה היא, שעד שיפוע בשיעור כזה, רואים את המתלול כמקום שבו מהלכים בני אדם, והוא בטל כלפי השטח שמסביבו, ומשיעור שיפוע כזה אין אנשים עולים במתלול, והוא שטח העומד בפני עצמו
==תל המתלקט כרשות היחיד==
תל המתלקט מכל ארבעת רוחותיו נחשב ל[[רשות היחיד]] המוקפת מחיצות, ובתנאי שיש בו בראשו שטח מינמלי של ד' על ד' טפחים. (רואים את המחיצות של התל כעולות למעלה ומהוות מחיצות לתל עצמו מדין '[[גוד אסיק מחיצתא]]')
אולם אם שטח תל המתלקט גדול מ[[בית סאתים]] (כ- 1150 מ"ר) ואין גרים בו ('[[רשות היחיד#טלטול בתוך רשות היחיד גדולה|אינו מוקף לדירה]]'), נחשב השטח מ[[דרבנן]] ל[[כרמלית (שבת)|כרמלית]], היינו שאין לטלטל בו יותר מד' אמות
==תל המתלקט כמחיצה==
[[תמונה:Underwood & Underwood © 1900 No. 67 - By the side of still waters - on the Plain of Jezreel, Palestine.jpg|ממוזער|שמאל|250px|תעלה שמדרונה תלול בשיעור תל המתלקט]]
מדרון בשיפוע של תל המתלקט נחשב ל[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]]
ישנם מקומות בהם מתבססים ב[[עירוב]], שהוא הקפת שטח גדול במחיצות כדי שהשטח יחשב לרשות היחיד, על מתלולים בשיפוע של תל המתלקט, כגון [[תעלת ניקוז|תעלות ניקוז]] או מדרונות תלולים ביישובים היושבים ב[[פיסגה|פסגות]] [[הר|הרים]]. במקומות אלו מחליף המתלול בשיפוע של תל המתלקט את המחיצה הרגילה של העירוב, שהיא [[צורת הפתח]].
| |||