ספרות בהאית – הבדלי גרסאות

 

הבהאים מאמינים כי חוזה התנועה, ה[[באב]], ומייסדה, ה[[בהאא אוללה]], הונחו בכתיבתם על ידי ה[[אלוהים|אל]], ועל כן נודעת לכתביהם משמעות שמימית, ולעתים קרובות מתייחסים אל תכניהם כדקלרטיוויים. מכוח מינויו של [[עבדול בהאא]] על ידי הבהאא אוללה לממשיך דרכו, נחשבים כתביו כמחייבים ומשתייכים גם הם לכתבים הקדושים. יצירתו של המנהיג השלישי של הדת, [[שוגי אפנדי]], נחשבת גם היא למחייבת, אך אינה נחשבת ל"דברי אלוהים" ועל כן אינה דקלרטיווית. ל[[בית הצדק העולמי]], המנהיג את הדת הבהאית בהווה, מסורה הסמכות להתאים את הדת הבהאית להתקדמות החברתית, ומכאן נובעת סמכותו החקיקתית לפרש ולהוסיף על כתבי הדת הקדושים, אך הוא אינו רשאי לשנותם או לבטלם:

ספרי ההיסטוריה העיקריים אודות הדת הבהאית הם "המעלים את השחר" העוסק בתולדות ה[[באביזם]] מ-[[1844]] ועד ל-[[1853]], "האל חולף לידנו" (God Passes By) מאת שוגי אפנדי, העוסק בתקופה שבין [[1844]] לבין [[1944]] ונחשב לספר החשוב ביותר בתחומו, ו"כהונת המשגיחים" המתייחס לשנים שבין מותו של שוגי אפנדי ב-[[1957]], ועד להיווסדו של בית הצדק העולמי ב-[[1963]]. על האפולוגיה הבהאית נמנים [[כיתב-אי איקאן]] ו[[האיגרת אל בן הזאב]], שניהם מאת הבהאא אוללה, וכתבים נוספים.