מלחמת הבננות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1 ב\2\3 \4\5
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
#מגדלים באפריקה והקריביים (ACP)
#אמריקה הלטינית.
 
{{ש}}
בנוסף, שיטות הייבוא הלאומיות היו מגוונות ביותר והשתנו ממדינה למדינה. שיטות אלו כללו: שוק מועדף בצרפת, אנגליה, [[ספרד]], [[איטליה]], [[פורטוגל]] [[יוון|ויוון]] ליצרנים מהאיחוד האירופי ו/או מארצות ACP, שוק חופשי ממכס [[גרמניה|בגרמניה]] ושוק עם מכס של 20% [[דנמרק|בדנמרק]], [[אירלנד]] וארצות [[בנלוקס]].{{הערה|Paul Sutton, “The Banana Regime of the EU, the Caribbean, and Latin America”, p. 6}} במידה רבה דפוס אספקת הבננות באירופה היה מפוצל בשל ההעדפות שניתנו על בסיס יחסים אימפריאליים. על כן, לא היה אינטרס אירופי יחיד.
 
{{ש}}
בננות מהוות אחד מענפי החקלאות העיקריים בקריביים (DOM) ומספקות את מרבית ההכנסה מייצוא.{{הערה|"Anup Shah, “The Banana Trade War}} החשיבות היחסית והתלות בתעשיית הבננה משתנה ממדינה למדינה, אך אין שום אלטרנטיבה אמיתית לייצור הבננות. עם זאת, הייצור איננו יעיל בשל העלויות הגבוהות יחסית, ואילו המכירות לייצוא נמשכות רק בגלל שיש לצרפת מדיניות השומרת את מרבית השוק שלה לאספקה מאותו האזור.
 
{{ש}}
אמריקה הלטינית שולטת בסחר העולמי בבננות, ובשנת 1990 חלקה במסחר העולמי הגיע ל-75%. האיחוד האירופי היה השוק השני בגודלו לבננות. השחקנים העיקריים במסחר הבננות היו שלושת התאגידים האמריקאיים העל-לאומיים "יונייטד ברנדס" (צ'יקיטה), "סטנדארד פרוט" (דול) ודל מונטה, בעוד שהיצואניות הגדולות ביותר לאיחוד האירופי היו: [[אקוודור]], [[קולומביה]], [[פנמה]], [[קוסטה ריקה]] [[הונדורס|והונדורס]]. מאחר שעלויות הייצור היו נמוכות יחסית, הבננות המיוצרות שם, הן התחרותיות ביותר במסחר העולמי.
 
שורה 21:
 
בשנת 2000 ארגון הסחר העולמי התיר לאקוודור לנקוט בסנקציות דומות כנגד יצוא מהאיחוד האירופי לאקוודור בסך של 201 מיליון דולר בשנה.
בשנת 2001, ארצות הברית, אקוודור והאיחוד האירופי הגיעו להסכם על פיו אקוודור וארצות הברית ישעו את הסנקציות בתנאי שהאיחוד האירופי ישנה את משטר ייבוא הבננות משיטת המכס-לפי-מכסות הקיימת לשיטה של מכסים בלבד עד לראשון לינואר, 2006. לפי השיטה החדשה, לא יהיו מכסות לבננות אלא רק מכס אחד לכל יבוא הבננות. ההסכם הותיר על כנו את המכס המועדף עבור בננות מארצות ACP אך השמיט את המכסות שהוקצו לכל מדינה. על מנת להכניס את השיטה החדשה היה על האיחוד האירופי לנסח מחדש התחייבויות קיימות הקשורות לבננות. עם זאת ניסוח מחדש זה לקח זמן רב הרבה יותר מהמצופה. בנוסף, במהלך מרבית שנות האלפיים, ארצות הברית, מדינות אמל"ט והאיחוד האירופי המשיכו לדון במשטר תואם-ארגון הסחר העולמי שיספק פתרון משביע רצון לכל הצדדים.{{הערה|Charles E. Hanrahan, “The US-EU Banana Dispute”, CRS Report for Congress, 11.12. 2001}} השיחות הגיעו למבוי סתום מספר פעמים כיוון שהמכסים שהוצעו על ידי האיחוד האירופי נחשבו גבוהים מדי על ידי היצואנים מאמריקה הלטינית, ולא ניתנה הצעה נגדית כלשהי. בשנת 2007 הנושא הועבר למזכ"ל ארגון הסחר העולמי, [[באן קי מון]], בתוקף תפקידו, במטרה להשתמש בשירותיו הטובים על מנת להקל על מציאת פתרון, אך ללא הצלחה יתרה. הצדדים המשיכו לחפש אחר פתרון עד שיצאה הודעה על הסכם מקיף אשר נחתם ביוני 2010. במסגרת ההסכם, המאשרר את העסקה שהושגה ב-15 בדצמבר 2009, האיחוד האירופי הסכים לא לנקוט שוב בצעדים מפלים נגד מפיצי בננות. כמוכןכמו כן האיחוד הסכים לנקוט במשטר "בלתי-מפלה של מכסים בלבד" לייבוא בננות. הוסכם שהמכסים יצומצמו בהדרגה עד לרמה של 114 [[ליש"ט]] לטון בשנת 2017.{{הערה|Agreement on Trade in Bananas, WTO, General Council, 17-18.12.2009, WT/L/784}} ההסכם בין ארצות הברית לאיחוד האירופי משלים הסכם שהושג בין האיחוד האירופי לבין כמה מדינות אמל"ט המספקות בננות, ואשר נחתם ב-31 במאי 2009.{{הערה|“US, EU sign deal to end long banana dispute”, EUbusiness, 8.6.2010, http://www.eubusiness.com/news-eu/us-wto-trade-farm.539}}
 
== הוויכוח סביב סחר חופשי מול סחר הוגן בהקשר של סכסוך הבננות ==
שורה 30:
== מחלוקת ==
ישנם הטוענים שקיים ספק אם האיום האמריקאי להטיל סנקציות על מוצרים מהאיחוד האירופי בשנת 1997 היה קשור בצורה כלשהי לאינטרסים של יצואני בננות באמריקה הלטינית, ושהמפתח לתעלומה העומדת מאחורי פעולה אמריקאית רבת-עוצמה כל כך היא העובדה שהשוק האירופי מהווה פוטנציאל רווחים של מיליארד דולר לשנה ושאיל הבננות, איש העסקים והשתדלן האמריקאי, קארל לינדנר מחזיק ב-26% מהייצור והמסחר בבננות.{{הערה|C Satapathy, “US-EU Trade War over Bananas”, Economic and Political Weekly, 26.12.1998}}
 
{{ש}}
יתר על כן, התאגידים העל-לאומיים הואשמו בפרקטיקות נצלניות. במאי 1998 פורסמה חשיפה גדולה בעיתון Cincinnati Enquirer אודות מותגי צ'יקטיה הבינלאומיים בהם, לכאורה, עובדים נוצלו, הועבדו שעות ארוכות מאד ונחשפו ל[[כימיקלים]] מסוכנים. החברה הואשמה בפרקטיקות עבודה נוראיות, ובמעשים בלתי-חוקיים כגון שוחד, השתמטות מתשלום מס, אלימות כלפי עובדים ואפילו הרג.{{הערה|Anup Shah, “The Banana Trade War”, Global Issues: Social, Political and Environmental Issues that Affect Us All, 3.1.2010}}
 
== ביבליוגרפיה ==
 
<div class="mw-content-ltr">
#Petersmann, Ernst-Ulrich and Pollack, Mark A., Transatlantic Economic Disputes: The EU, the US, and the WTO, (Oxford University Press, 2003)
#Clark, Hunter R., “The WTO Banana Dispute Settlement and Its Implications for Trade Relations between the United States and the European Union”, Cornell International Law Journal, Vol.35, 2002, p.292-307
שורה 47 ⟵ 48:
#“Lamy hails accord ending long running banana dispute”, WTO: 2009 Press Releases, PRESS/591, 15.12. 2009
#Geneva Agreement on Trade in Bananas, WTO, General Council, 17-18.12.2009, WT/L/784
</div>
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]