דמוקרטיה ליברלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
←‏עריצות הרוב: הוספת מקף
שורה 144:
הגנה חוקתית נוספת הניתנת לזכויות המיעוט ב[[ישראל]] היא מניעתן של רשימות שמצען שולל את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית (או מדינה יהודית) מלרוץ לבחירות לכנסת. סמכות זו מנעה עד עתה מגופים קיצוניים כ[[תנועת כך]] מלהשתתף בבחירות, אך אין בה כדי למנוע ממפלגות ממסדיות יותר, שגם מצען כולל מידה זו או אחרת של תמיכה בפגיעה בזכויות המיעוטים מלהשתתף בבחירות.
 
דמוקרטיות ליברליות שונות פיתחו מנגנונים שונים להתמודדות עם סכנת עריצות הרוב. בחברות דמוקרטיות ליברליות הומוגניות יחסית כ[[בריטניה]], בעלות מסורת של חילופי שלטון סדירים בין מפלגות הקרובות יותר למרכז הפוליטי מלקצותיו, מבין הרוב כי הוא עלול להפוך למיעוט בבחירות הקרובות, וכך גם המיעוט. עניין זה מקטין את רמת הסיכון לצדדים מקיום ההליך הדמוקרטי, ויוצר מחסומים של מסורת פרלמנטרית וחוקתית המונעת שימוש בכוחו של הרוב לרעה, גם כאשר המיעוט, שהפסיד בבחירות, נותר באופוזיציה ואינו שותף בקבלת ההחלטות. לא כך הדבר בחברות המפולגות לפי קוים אתניים, דתיים, מעמדיים או אידאולוגיים, לתת -חברות בעלות מפלגות המייצגות אותן, כאשר הרוב הוא קבוע מבחירות לבחירות, והעדפות הבוחרים הן קשיחות. במקרה כזה פועלת הדמוקרטיה הליברלית ליצירת מנגנונים (כקואליציה גדולה, ייצוג יחסי או פדרליזם) המביאים לשיתופו של המיעוט בהחלטות. כך למשל שיטת הממשל ב[[בלגיה]] המכונה "דמוקרטיה קונסנזואלית". {{הערה|1=Arend Lijphart, '''Democracies''', Yale University Press, 1984. ch. 1, 2}}
 
===תיאורית הבחירה הציבורית===