משפט הטבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
'''משפט הטבע''' (ב[[לטינית]]: '''jus naturale''') היא אחת מגישות [[משפטים|המשפט]] הקלאסיות ובבסיסה העמדה כי קיים חוק טבעי נצחי, לא משתנה, טבוע בעולם ובאדם. גילויו הוא פרי רציונליות שניתנת להסקה מתוך הטבע והטבע משקף את החוכמה האלוהית. משפט הטבע הוא חוקנורמה הקייםהקיימת באופן עצמאי, בלא מכלתלות חוקבחוק שנחקק על ידי בני אדם תחת משטר פוליטי מסוים, בחברה או במדינה. קרי, עיגונה של הנורמה בחוק הינו הצהרתי בלבד, שכן הנורמה קיימת גם ללא החוק. למונח משפט הטבע מקום ב[[פילוסופיה של המשפט]], בהשקפת עולם, או כסוג מיוחד של חוק, בהתאם לנסיבות שבהן נעשה שימוש במונח. תורת משפט הטבע הוצגה לראשונה על ידי [[אריסטו]] ומאוחר יותר אומצה לתוך ה[[נצרות]] על ידי [[תומאס אקווינס]].
 
הבנה אחת של המושג "משפט הטבע" היא "חוק של הטבע" – זאת אומרת, העיקרון כי הדברים הם כפי שהם, כיוון שכך הם. שימוש כזה במונח תקף באופן מיוחד ב[[סקוטלנד]], שם המונח "משפט הטבע" תופס מקום מקביל ל[[משפט אזרחי|משפט האזרחי]] ול[[משפט פלילי|משפט הפלילי]] והשימוש בו אינו מוגבל לבני אדם.
 
מנקודת מבט פילוסופית, במסורות המשפט האנגלי והאמריקאי, העקרונות של משפט הטבע באים לידי ביטוי, בין במפורש או במשתמע, במסמכים כגון [[המגנה כרטה]] ו[[הצהרת העצמאות של ארצות הברית]], שם מתייחסים לזכויות, באופן ישיר או עקיף, כזכויות טבועות. לדוגמה הביטוי: "'''...שהרי כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם'''" מבטא את הרעיון כי זכויותמדובר בזכויות טבעיות שתוקפן אינו מותנה אלהבעיוגנם טבועותבחוק באדם. המילים המקדימות משפט זה: "'''אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן'''", מביעות בצורה מפורשת השקפה פילוסופית של משפט הטבע.
 
== טענות המשפט הטבעי ==