רגישות ללקטוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
אנשים רבים עם רגישות אמיתית ללקטוז, או כאלה החושבים שהם סובלים מהתסמונת, נמנעים מצריכת מוצרי חלב. בשל כך, לעתים, הם צורכים כמות בלתי מספיקה של [[סידן]] ו[[ויטמין D]], דבר העלול להשפיע על ירידה בצפיפות העצם, [[דלדול עצם|אוסטיאופורוזיס]] ובעיות בריאותיות נוספות.
 
מוצרי חלב מהווים אתמקור המקורחשוב החשוב והנגיש ביותרונגיש לסידן, ויטמין D, [[מגנזיום]], [[אשלגן]], [[ויטמין B2|ריבופלבין]] ורכיבי תזונה חיוניים אחרים שצריכה בלתי מספקת שלהם עלולה לגרום לנזקים בריאותיים כגון ירידה בצפיפות המינרלים בעצמות, אוסטיאופורוזיס והגדלה משמעותית של הסיכון ל[[שבר (רפואה)|שברים]] ו[[רככת]]. צריכת מוצרי חלב יכולה לסייע גם במניעת מחלות כמו [[סרטן המעי הגס]], [[סוכרת]] ו[[מחלות לב]], בירידה בהתפתחות ה[[פוליפ (רפואה)|פוליפים]] במעי הגס, בהורדת ערכי [[לחץ דם|לחץ הדם]], במניעת [[התסמונת המטבולית]], ובהגדלת הייצור של [[חומצת שומן|חומצות שומן]] המסייעות בהפחתת הסיכון ל[[דלקת|דלקות]].
 
המחסור בלקטאז שונה מאדם לאדם, ולכן כמות החלב או מוצרי החלב הגורמת לתסמינים היא אישית. ברוב המקרים, אנשים עם רגישות ללקטוז אינם צריכים להימנע לחלוטין מצריכת מוצרי חלב. ההמלצות התזונתיות החדשות מעודדות אנשים עם רגישות ללקטוז לצרוך כ-12 גרם לקטוז ביום (שווה ערך לכוס חלב אחת), באמצעות צריכת חלב ומוצריו.