ריכרד בר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
כלל ארצי => כלל-ארצי; הגהה קלה |
||
שורה 6:
ב-[[11 במאי]] [[1944]] החליף את [[ארתור ליבהנשל]] כמפקד מחנה הריכוז וההשמדה [[אושוויץ I]], ובסוף יולי 1944 מונה כמפקד כל חלקיו של [[מחנה הריכוז אושוויץ]]. בתפקיד זה פעל עד לשחרור המחנה בתחילת שנת [[1945]]. ב-[[17 בינואר]] [[1945]] נתן בר את פקודת פינוי המחנה והצעדת האסירים לכיוון גרמניה, בהתאם להוראותיו של [[היינריך הימלר]], ובהן – איסור להשאיר מאחור אסירים חיים. אחד ממובילי צעדות המוות טען שהפקודה של בר כללה הוראה לחסל בירייה אסירים חולים שאינם יכולים להשתתף בצעדה או להמשיך בצעידה. אם עדות זאת נכונה, לא ידוע האם זו תוספת אישית של בר או של מישהו בשרשרת הפיקוד בינו ובין הימלר{{הערה|1=David Cesarani, [http://books.google.co.il/books?id=Y8RSLN1wccIC&pg=PA68 Holocaust: The end of the final solution and its aftermaths], page 68}}. אולם, ישנם המפקפקים בכך שבר נתן את ההוראה הזאת, והם מייחסים את חוסר הסדר בעת [[צעדות המוות]] לכך שבר לא דאג לפינוי אלא נמלט עם הסגל שלו בבהילות בלי לדאוג לפינוי האסירים{{הערה|1=Daniel Blatman, Chaya Galai, [http://books.google.co.il/books?id=mT_A4ubQyXwC&pg=PA83 The Death Marches: The Final Phase of Nazi Genocide], page 83}}. בפברואר 1945 החליף בר את [[אוטו פרשנר]] כמפקד מחנה [[דורה-מיטלבאו]]{{הערה|1=Daniel Blatman, Chaya Galai, [http://books.google.co.il/books?id=mT_A4ubQyXwC&pg=PA139 The Death Marches: The Final Phase of Nazi Genocide], page 139}}.
בסופה של [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט בר ועבר לגור ליד [[המבורג]] תחת השם הבדוי קארל נוימן, ועבד כחוטב עצים באחוזה של [[אוטו פון ביסמרק]]. בתחילת 1959 ביקשה התביעה בפרנקפורט את הסמכות להעמיד פושעים מאושוויץ לדין ב[[משפט אושוויץ השני]] וסמכות זאת ניתנה לה באפריל 1959. בעקבות זאת החל מצוד כלל
==הערות שוליים==
| |||