|
|
|
==ביוגרפיה==
נולד בהונגריה ובשנת [[תרל"ג]] (1873) <ref>{{הערה|1=בספר תורת חסד חלק ב' עמוד 4 הוא כותב שהוא מתגורר בירושלים משנת תרכ"ז</ref>}}, בהיותו בן שבע עשרה [[עליה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] וכיהן כאחד מראשי כולל הונגריה וממונה ב[[כולל (היישוב הישן)|כולל]] זה במשך 23 שנה ביחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. בקיץ תרנ"ב (1892), עלה לירושלים רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין בעל ה"תורת חסד" וחסיד [[חב"ד]]. גולדברגר נהג ללמוד בבית מדרשו של הרב פרדקין כל יום וכשיסד הרב פרדקין את [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים]] מונה להיות [[דיין (משפט עברי)|דיין]] בבית הדין. גולדברגר כיהן בבית הדין ביחד עם הרב [[דוד ליפמן שובקס]] והרב [[יוסף יהודה שטרסברג]] שמונו לבית הדין כשעלו לארץ ישראל. אולם לאחר פטירת הרב פרדקין בשנת תרס"ב (1902) הוחלף גולדברגר בהסכמה על ידי הרב אברהם הכהן, מכיוון שגולדברגר היה [[מתנגד]]. בשנת תרס"ט הוציא גולדברגר לאור את הספר "תורת חסד" של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]], לאחר שבנו של הרב פרדקין נפטר בפתאומיות וכתבי הרב פרדקין התפזרו ונאבדו <ref>{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1740&pgnum=4 תורת חסד חלק ב', עמוד 4]</ref>}}.
רבי אריה טוביה גולדברגר שחל"ח ביום השישי כ"ט בכסליו תרע"א (30.12.1910) ונקבר בירושלים. עיתון הצבי <ref>{{הערה|1=[http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=HZV/1911/01/02&PageLabelPrint=&EntityId=Ar00301&DataChunk=Ar00302&ViewMode=HTML הצבי, עמוד 3]</ref>}} מיום 2.1.1911 עמוד 3 הקדיש לו את הדברים הבאים:"רבי גולדברגר ז"ל - יום השישי כ"ט כסליו היה יום אבל לרבים מבני עדות היהודים בירושלים כי נפטר אחד מזקני העדה הנכבדה, הרב רבי טוביה גולדברגר. היה שנים רבות מנהל של כולל אונגריה, מצוין במדות טובות. והוא היה שם לילות כימים בתורה ובלמוד. מטעם הרבנות נכרזה לויה וקהל גדול מאד בא לחלק לו את כבודו האחרון וספדנים הספידוהו כהלכה. תנצב"ה".
גולדברגר היה חתנו של ר' [[עזריאל זליג הויזדורף]] מבוני [[בתי מחסה]] [[העיר העתיקה|בעיר העתיקה]] בירושלים. דודו היה, נתן יוסף גולדברגר, אחד ממגידי השעורים ב[[ישיבת עץ חיים]] בירושלים.
|
