קתדרה (כתב עת) – הבדלי גרסאות

כ-600 מחברים פרסמו ב"קתדרה" למעלה מאלף מאמרים, מאז הקמתו. המאמרים הנשלחים למערכת עוברים [[ביקורת עמיתים]] בידי מומחים בתחומים השונים, ללא חשיפת שם הכותב. המטרה היא להבטיח את איכותו ורצינותו של המאמר, ולכן הוא נקרא בדרך כלל על ידי שני קוראים, ולעתים אף יותר. חוות דעתם של המבקרים מוצגת בישיבות המערכת, והיא זו שקובעת את דינם לפרסום או לדחייה. מערכת הסינון הקפדנית עוררה יותר מפעם טרוניה של חוקרים שמאמריהם נדחו, חלקם אנשי "יד בן צבי" עצמו. בינואר [[1994]] פרסמה המערכת הנחיות מחמירות לאופן הצגת ה[[ביבליוגרפיה]] במאמרים ב"קתדרה". צעד זה עורר ביקורת נוקבת מצד הסופר [[ס. יזהר]], שראה בכך את "ראשית התדרדרותו של כתב עת חשוב זה". את ביקורתו, שפורסמה בקתדרה בגיליון 71, סיים במילים: "אל יכתיבו ה[[ספרן|ספרנים]] את לשון המחקר ולא עושי ה[[מצבה|מצבות]] את דרכי החיים".<ref>{{הערה|1=יזהר סמילנסקי, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/71189.html 'סלקו את ה"הנחיות למחברים"'], '''קתדרה''' 71 (תשנ"ד), עמ' 190-189. טקסט מלא מאתר [[סנונית (אתר אינטרנט)|סנונית]]</ref>}} כך או כך, תהליך ההערכה הקפדני בכתב העת מאפשר קרדיטציה אקדמית לחומר, ופרסום ב"קתדרה" נחשב כמקור ביבליוגרפי מהימן ונחשב.