קרב כף פיניסטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 14834814 של 95.86.114.4 (שיחה) מדוע שינית? זה מה שקרה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 54:
בשעה 15:20, ממרחק שמונה מייל לערך מן הצי המאוחד, אותת קולדר לאוניותיו לנוע לעבר האויב, ודקות אחדות אחר כך לפנות [[חלוקה נקודית של המצפן|נקודת מצפן]] אחת ימינה. תוכניתו הייתה - כפי הנראה - לרכז את ההתקפה על מאסף האויב, בין על ידי כפילתו (doubling) (תקיפתו משני צדדיו בו זמנית) או על ידי פריצת הטור וניתוק המאסף משאר הצי. כך יכול היה לפצות על נחיתותו המספרית. וילנב ניחש את כוונותיו של קולדר, ואותת לאוניותיו לסוב לאחור, אחת אחרי השנייה, כדי לסכל התקפה אפשרית על המאסף. השייטת הספרדית, שאוניותיה פנו ראשונות, נעה כעת דרומה, בכיוון הפוך, כשהיא מתייצבת בין אוניותיו של קולדר לשייטת הצרפתית. קולדר, שלא ראה בעד הערפל את אוניותיו של גראווינה המתקרבות לעברו, פקד להחליף מפנה ולפנות צפונה, אונייה אחר אונייה. מטרתו הייתה להתקרב במקביל לשייטת הצרפתית ואז לפתוח באש. "הירו", הראשונה באוניות הטור הבריטי, השלימה את חילוף המפנה בשעה 17:15 לערך. חמש דקות אחר כך הגיחה מולה מתוך הערפל "ארגונאוטה", אוניית הדגל של גראווינה. מאותו רגע הלכו העניינים ונסתבכו, והקרב הפך להתגוששות בלא סדר קרבי של ממש ובתנאי ראות לקויה ביותר; המשמעות המעשית הייתה, ששני האדמירלים לא יכלו לראות בבירור את הנעשה בזירת הקרב ולא כל שכן להעביר ביעילות - באמצעות איתות דגלים - הוראות למפקדי אוניותיהם.
 
קפטן גרדינר, מפקד ה"הירו", שב והחליף את המפנה כדי לנוע באותו כיוון כמו ה"ארגונאוטה".<ref>{{הערה|1=הלחימה במפנים הפוכים (opposite tacks engagement), כלומר ירי תוך כדי תנועת הציים בכיוונים מנוגדים, נזנחה על ידי הצי המלכותי כבר בסוף המאה ה־18 בשל חסרונותיה. Tunstall (1990), p. </ref>}} אוניית הדגל הספרדית ירתה מטח דופן אל "הירו" והמשיכה להתקדם דרומה על פי הוראתו של וילנב כדי לחפות על המאסף של השייטת הצרפתית. שאר אוניות החלוץ הבריטי סבו גם הן לאחור, כל אחת בתורה, בעקבות "הירו". התפתח ירי כבד אך בלתי שיטתי לכל אורך הטור הצרפתי, כשעיקר הלחימה מתבצעת בין השייטת הספרדית לבין החלוץ והמרכז הבריטיים. הערפל ועשן התותחים הגדילו עוד יותר את אי הסדר. הלחימה העזה נמשכה עד 20:25, אז אותת קולדר להפסיק את הירי בשל החשיכה היורדת, אך אוניות מעטות הבחינו באות ורק בשעה 21:30 פסק כליל.
 
הקרב לא הוכרע, אך הסתיים כשידם של הבריטים על העליונה. שתי אוניות ספרדיות ("פירמה" ו"סן רפאל") נכנעו ונפלו בשבי לאחר שאיבדו את תורניהן, אונייה ספרדית נוספת ניזוקה קשות וכמותה עוד שתי אוניות צרפתיות. הבריטים לא איבדו אף אונייה, אך תורנה העילי הקדמי של "וינדזור קאסל" נשבר ולא יכלה לנוע בכוחות עצמה. שאר האוניות, משני הצדדים, ניזוקו בשיעור קטן יותר, בעיקר בחלקי התרונה והחיבל. מניין האבידות בצי הבריטי היה 39 הרוגים ו־159 פצועים; בצי המאוחד הסתכמו האבידות ב־476 הרוגים ופצועים. את הלילה עשו שני הציים בזירת הקרב, מתקנים את נזקיהם ונערכים לבאות.<ref>{{הערה|1=תאור הקרב על פי ניתוחו של Tunstall (1990) pp. 245-6; סדר האוניות והזמנים ומניין האבידות והנזקים על פי James (1837), vol. iv, pp. 1 ff. </ref>}}
 
כשעלה השחר בבוקר שלמחרת, ה־23 ביולי, נמצאו שני הציים מרחק 8-9 מייל לערך אחד מן השני, כשהבריטים בצד החסי והצרפתים בצד הגלי. קולדר לא עשה כל ניסיון לחדש את הלחימה, אלא התרכז בהגנה על שתי אוניות השלל ועל "וינדזור קאסל" שנגררו על ידי כלי שיט אחרים, ובחסימת הדרך של הצי המאוחד אל נמל פרול, שם – על פי ידיעותיו – נמצאה שייטת צרפתית נוספת. (שייטת זו הצליחה לחמוק מן הנמל ב-24 לחודש ולהגיע אל [[ויגו]].) וילנב, שעמדתו במעלה הרוח הייתה לו ליתרון, אומנם התקרב בשעות אחר הצהריים של אותו יום אל הצי הבריטי, אך שמר על מרחק בטוח, וגם הוא לא עשה כל ניסיון לחדש את הלחימה. מצב זה נמשך גם למחרת, ה-24 ביולי. ביום השלישי ניתקו הציים מגע. וילנב הפליג דרומה אל ויגו ואילו קולדר שב אל עמדתו הקודמת מול נמל פרול.