השמדה הדדית מובטחת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 1:
'''השמדה הדדית מובטחת''' ('''MAD''' -''' M'''utual '''A'''ssured '''D'''estruction) היא [[דוקטרינה צבאית]] שבמסגרתה שימוש מלא ב[[נשק גרעיני]] על ידי שני צדדים יריבים יביא לחורבנם של התוקף ושל המגן<ref>{{הערה|1=[http://www.nuclearfiles.org/menu/key-issues/nuclear-weapons/history/cold-war/strategy/strategy-mutual-assured-destruction.htm Mutual Assured Destruction]; Col. Alan J. Parrington, USAF, [http://www.airpower.maxwell.af.mil/airchronicles/apj/apj97/win97/parrin.html Mutually Assured Destruction Revisited, Strategic Doctrine in Question], Airpower Journal, Winter 1997.</ref>}}. הדבר מבוסס על [[הרתעה]] לפיה השימוש בנשק חזק חיוני כדי להרתיע את האויב מלהשתמש בנשק כזה בעצמו. השמדה הדדית מובטחת היא התגלמות של [[שווי משקל נאש]], בו שני הצדדים מנסים להימנע מהתוצאה הגרועה ביותר האפשרית מבחינתם.
 
==תאוריה==
שורה 41:
[[נפילת ברית המועצות]] הפחיתה את המתיחות בין רוסיה וארצות הברית וכן בין ארצות הברית ו[[סין]]. הממשל בראשות [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] הדיר עצמו ביוני [[2002]] מאמנת הטילים האנטי בליסטיים (ABM TREATY). הדבר נעשה בטענה שמערכות ההגנה מיועדות להגן מפני מדינות גרעיניות "סוררות" כמו [[צפון קוריאה]] או [[איראן]] ולא מפני רוסיה. חשוב להבין גם כי יכולת טילי הקרקע-אוויר מוגבלת ביותר ולא יעילה גם כנגד טילים בין יבשתיים (ICBM) שטסים מהר וגבוה הרבה יותר מטילים שהם קצרי טווח באופן יחסי (עד 3000 ק"מ בקירוב).
 
בעוד יחסי שתי המדינות השתפרו והאפשרות לעימות גרעיני נראית רחוקה, הדעיכה ביכולת הגרעינית של רוסיה לאחר המלחמה הקרה השפיעה על התוקף של דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת". ב-2006 הועלו טענות שביכולתה של ארצות הברית לבצע התקפה גרעינית ראשונה כלפי רוסיה ולהשמיד כל בסיס מפציצים, צוללות וטילים. הדבר נבע מירידה ברמת האחזקה של מתקני הגרעין הרוסיים. עם זאת, חשוב לציין כי לרוסיה מעל ל-10,000 ראשי קרב גרעיניים ולא צריך יותר מכמה מאות כדי להסב נזק בלתי נתפס לכל מדינה שהיא. על כן המסקנות שהועלו על כך שעידן דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת" בא אל קיצו ושארצות הברית נמצאת בתקופה של עליונות גרעינית<ref>{{הערה|1=Keir A. Lieber and Daryl G. Press ''The Rise of U.S. Nuclear Primacy,'' Foreign Affairs, March/April 2006, pp 42-55.</ref>}}, הן לכול היותר חלקיות בלבד.
 
==קישורים חיצוניים==