פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שרי אוצר ובנקים מרכזיים בעולם החלו בהתייעצויות קדחתניות, שבסופן התגבשו חבילות סיוע שונות, בעיקר למגזר הבנקאי, במגמה להביא להפשרה במתן האשראי. [[חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008|בצעדים המשמעותיים ביותר]] נקטו ארצות הברית ובריטניה, שהזרימו במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשקיהן.
 
החל מאמצע 2009 נרשמו בכלכלה העולמית סימני התאוששות, ובאוגוסט אותה שנה התבטאו כלכלנים בכירים ובהם [[בן ברננקי]], יושב ראש ה[[פדרל ריזרב]], ואוליבייה בלאנשאר, הכלכלן הראשי של [[קרן המטבע הבינלאומית]], בדבר סיום המשבר.‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20090821_01 "ברננקי: "הכלכלה הגלובלית מתחילה לצאת ממיתון; הצלנו את העולם מפני אסון"], דה מרקר, 20.8.2009‏;
‏[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3352205,00.html קרן המטבע: "ההתאוששות העולמית החלה"], [[כלכליסט]], 18.8.2009‏</ref>}}
בספטמבר 2009 פורסמו הערכות כי עלות החילוץ של הכלכלה העולמית מהמשבר הגיעה בארצות הברית לכ-10,000 דולר לנפש, וב[[בריטניה]] - לכ-50,000 דולר לנפש.‏‏<ref>{{הערה|1=‏ [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20090911_09 מקור: דה מרקר]‏</ref>}}
 
== רקע ==
מכשירים פיננסיים אלה הונפקו על ידי בנקי ההשקעות לכל דורש, כשהם מגובים בחלקם על ידי [[דירוג אג"ח|דירוג]]. הם נרכשו בהיקפים עצומים על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם. צניחת שווי האג"ח המקורי שהונפק על ידי הבנקים למשכנתאות גרמה במקרים רבים לצניחת ערכם של מכשירים אלה, למחיקות של מאות מיליארדי דולרים במאזני החברות הפיננסיות ולמחנק אשראי חמור.
 
ביולי 2007 קרסו שתי [[קרן גידור|קרנות גידור]] של בנק ההשקעות [[בר סטרנס]] אשר השקיעו ב-CDO מדורג גבוה ב[[מנוף פיננסי|מינוף]] של פי 10 ואף יותר. <ref>{{הערה|1="[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=mr20070718_02 בנק ההשקעות בר סטרנס למשקיעים בקרנות הגידור שכשלו: הכסף ירד לטמיון]", אתר [[TheMarker]]</ref>}} בתגובה צנחו שערי איגרות החוב המגובות. גם מדדי המניות בארצות הברית ירדו בלמעלה מ-10% במשך מספר שבועות, אולם בחודשיים שלאחר מכן התאוששו ואף הגיעו לשיאים חדשים.
 
ב-[[9 באוקטובר]] [[2007]] הגיע [[מדד דאו ג'ונס]] של הבורסה האמריקנית לשיא של כל הזמנים (14,164.53 נקודות) ומאותה עת החלה ירידה מתמדת בשערי המניות בארצות הברית. ירידות מתמשכות אלו שיקפו את הירידה שהחלה ניכרת בשוק הנדל"ן בארצות הברית, ואת העלייה החדה בשיעורי חדלות הפרעון אצל לווים, והן חלחלו לשוקי המניות במדינות רבות ברחבי העולם, כמו גם ב[[ישראל]].
 
עד לחודש ספטמבר 2008 פסחו הירידות על שוקי ה[[אג"ח קונצרנית|אג"ח הקונצרניות]] ה[[דירוג אג"ח|מדורגות]], המהוות רכיב מרכזי בתיקי [[קרן פנסיה|קרנות פנסיה]] ו[[קופת גמל|קופות גמל]], אך החרפת המשבר וקריסתה של [[ליהמן ברדרס]], שהנפיקה לציבור איגרות חוב מדורגות בדירוג גבוה, הביאו למכירת חיסול של איגרות חוב אלה על ידי הציבור, ולקריסה בשערי איגרות שהונפקו על ידי קבוצות שנחשבו מבוססות, ובהן [[אפריקה ישראל]], [[קבוצת דלק]], [[אליעזר פישמן|קבוצת פישמן]] ו[[קבוצת אי די בי]], שהעומדים בראשן זכו לכינוי [[טייקון|טייקונים]].
‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://cars.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20080923_1023528.xml&origin=specialLarge&layer=&layer2=&layer3=market "האוצר מודאג מאחזקות קופות הגמל: "דווחו לנו על החשיפה לנדל"ן ולטייקונים", דה מארקר, 23 בספטמבר 2008]‏</ref>}}
 
מדד האג"ח הקונצרניות סיים את 2008 בירידה חדה. הירידות בשוק זה בשיעור של עשרות אחוזים, בפרט בחברות הנדל"ן זכו לשם [[משבר האג"ח הקונצרניות]].
בעקבות הירידות בשוקי המניות והאג"ח נרשמו תשואות שליליות של כ-20 אחוזים בממוצע ב[[קופת גמל|קופות גמל]] וב[[ביטוח מנהלים|ביטוחי מנהלים]]. הירידה בתשואות הביאה לפדיונות של החוסכים, דבר אשר הגביר את עוצמת הירידות.
פרסום הדו"חות הכספיים לשנת [[2008]] הצביע על ירידה תלולה ברווחיות הבנקים הישראליים בשנה זו, ובפרט ברבעון הרביעי שלה. בלט [[בנק הפועלים]], שהפסיד בשנה זו 895 מיליון ש"ח.‏‏<ref>{{הערה|1=‏טל לוי, [http://www.themarker.com/tmc/articleSmall.jhtml?log=tag&ElementId=tle20090331_04 רווחי 5 הבנקים ירדו ב-2008 ב-98%], TheMarker,{{כ}}31 במרץ 2009‏</ref>}} גם בענף ה[[נדל"ן]] נרשמו הפסדים גדולים, ובלטה חברת [[אפריקה ישראל להשקעות]], שהפסדיה בשנת 2008 הגיעו ל-4.8 מיליארד ש"ח.‏‏<ref>{{הערה|1=‏יעל פולק, [http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ns20090330_12141 שנה עגומה ללב לבייב: אפריקה ישראל הפסידה 2.7 מיליארד שקל ברבעון ו-4.8 מיליארד שקל ב-2008], TheMarker,{{כ}}30 במרץ 2009‏</ref>}}
 
בחודש ינואר 2009 חל מפנה בשוק ההון בישראל - והחלה להסתמן התאוששות מהירה בשערי המניות וחלק מאיגרות החוב הקונצרניות. עד סוף שנת 2009 נמחקו מרבית ההפסדים בשווקים אלה. ברם, בשוק איגרות החוב נרשמו מקרים של [[חדלות פרעון]], וחברות מסוימות, שהבולטות שבהן [[אפריקה ישראל]] ו[[צים]] הודיעו על כניסתן למהלך של [[הסדר חוב]].
32,748

עריכות