חקיקה למפרע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 8:
גם חקיקה רטרוספקטיבית אינה עניין פשוט, שכן משמעותה היא שאדם פעל בהנחה שלמעשיו יהיו השלכות מסוימות, ובדיעבד התברר שהיו להם השלכות אחרות. מטעם זה, חקיקה שמיטיבה למפרע אינה נתפסת כבעייתית, שכן אינה פוגעת בציפיות או בזכויות מוקנות. כך, למשל, קובע [[חוק שירות המילואים]], שנחקק ב-[[2008]], כי יינתן תגמול נוסף למשרתים ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] החל מ-[[1 בינואר]] [[2007]].
גם חקיקה רטרוספקטיבית שעניינה [[משפט פרוצדורלי|הוראות דיוניות]], להבדיל מהוראות מהותיות, נחשבת בעייתית פחות, כפי שקבע השופט זילברג בפרשת כהן: "לגבי חוק פרוצסואלי, המשנה את '''דרכי הדין''' של בית המשפט, ההנחה היא כי הוא פועל למפרע, זאת אומרת: מחייב את בתי המשפט לנהוג על-פיו גם כלפי עניינים שכבר הוחל בהם '''לפני''' צאת החוק החדש... הטעם הוא כי הפרוצדורה אינה עניינו '''האישי''' של המתדיין; היא, כביכול, עניינו וקניינו של בית המשפט, ולכן מששונתה צורתה על ידי המחוקק, יפעל השינוי גם כלפי אלה שהחלו להתדיין לפני חול השינוי".
בשנת [[1992]] נזקקה ממשלת ישראל לחוק תשריר. בעקבות פסק דין של [[בית המשפט העליון]]
במקרה אחר, עתר [[אריה דרעי]] שהיה מועמד לראשות [[עיריית ירושלים]] ל[[בית משפט לעניינים מינהליים|בית המשפט לעניינים מינהליים]], בדרישה להורות ל[[ועדת הבחירות המרכזית|מנהל הבחירות]] לאפשר לו להתמודד ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות]] חרף העובדה שריצה עונש של [[מאסר]] בפועל. אותו מועמד סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו 6 שנים ו-3 חודשים לפני הבחירות. בעת שהחל לרצות את עונשו קבע חוק הרשויות המקומיות (בחירות) כי אדם שריצה עונש מאסר יוכל להתמודד בבחירות רק 6 שנים לאחר סיום ריצוי עונש המאסר. במהלך מאסרו שונה החוק, ו[[תקופת צינון|תקופת הצינון]] עלתה ל-7 שנים. העותר טען כי מדובר בהוראה שפגעה למפרע בזכותו להיבחר. בית המשפט דחה את טענותיו, וקבע שאין מדובר בהוראה עונשית, כי אם בקביעת תנאי כשירות, שנקודת הזמן הקובעת לגביו היא מועד סיום המאסר ולא מועד מתן גזר הדין.
==לקריאה נוספת==
|