ספר המושיעים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, ויקיזציה
שורה 6:
===היקף הספר===
לדעת החוקרים, ספר המושיעים כלל את הרובד העיקרי של פרקים ג'-ט"ז בספר שופטים וכן מתוך [[ספר שמואל|ספר שמואל א']] את הפרקים א-ב, ז-ח, י וי"ב.<br />
כלומר הספר הקיף את סיפוריהם של השופטים [[אהוד]], [[דבורה הנביאה|דבורה]] (ו[[ברק בן אבינעם]]), [[גדעון]], [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]], [[יפתח הגלעדי]], [[שמשון]] (היכללותו בספר המושיעים נתונה במחלקת בין החוקרים),[[שמואל]] ו[[שאול]].
 
===מבנה הספר===
שורה 20:
 
ניתן להצביע עוד על נקודות [[סימטריה]] רבות, כגון שירות נשים המופיעות הן בסיפור השני ([[שירת דבורה]]) והן בסיפור הלפני אחרון ([[תפילת חנה]]). <br />
במרכז ה[[מהדורה]], כשובר הסימטריה, הוצב סיפורו של אבימלך, הדמות הכמו מלוכנית הנתפשת בספר כ[[מופת]]כמופת שלילי.
 
===מועד ומקום חיבור הספר===
על סמך העובדה כי המושיעים כולם הם מבית יוסף, מסיקים החוקרים כי מקום החיבור הוא בשבטי הצפון. <br />{{ש}}
מועד חיבור הספר נקבע על סמך העובדות הבאות:<br />
* ההצגה של [[שבט יהודה]] היא שלילית (למשל בהסגרת שמשון ל[[פלשתים]]), כך שמדובר בתקופה בה נתגלע סכסוך בין בית יוסף ל[[שבט יהודה]].
* שבט בנימין נמנֶה עם שבטי בית יוסף ולא מסופח לשבט יהודה כפי שקרה מדור [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]] והלאה.
שורה 36:
 
== הפילוסופיה של ספר המושיעים ==
לדעת החוקרים תכליתו של ספר זה הוא התנגדות למוסד ה[[מלך|מלוכה]]. בהתאם לכך הספר מציג את יתרונות שיטת ההנהגה שקדמה למלוכה, שיטת המנהיגות ה[[כריזמה|כריסמטית]]:<br />
* המושיעים נלחמים באמצעות [[נשק]] מועט (או מספר [[לוחם|לוחמים]] קטן) ופרימיטיבי ולמרות זאת עולה בידם להכניע מלכים. לדוגמה, [[אהוד]] מושיע את ישראל בפעולת יחיד כאשר דוקר את [[עגלון מלך מואב|עגלון]] מלך [[מואב]] בעזרת "[[חרב]] גומד".
* המלכים וה[[שר]]ים (מקרב העמים הזרים) מוצגים בצורה [[גרוטסקה|גרוטסקית]]. כך למשל עגלון מלך מואב, מוצג כ[[שומן|שמן]], [[עצלנות|עצלן]], שנופל בקלות בפח שטומן לו אהוד.
* גדעון מעמיד את המלכת מלך בשר ודם כניגוד למלוכת האלוהים על ידי המושיעים. ההיגד המפורסם שלו, מסכם את השקפת העולם של ספר המושיעים: '''לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם''' (שופטים ח' כ"ב).
* ניסיון הורשת תפקיד מנהיגות מאב לבנו (המכונה הורשה [[שושלת|שושלתית]], או הורשה דינסטית) מסתיים בשלטונו האלים של [[אבימלך בן גדעון]]. שיטת הורשה זו מאפיינת שלטון מלוכני.
* [[משל יותם]] המפורט בספר הוא נאום שכולו הדגשת המאפיינים השליליים של השלטון המלוכני.