ז'אק מוצרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
בשנים [[1917]]-[[1918]] כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית של מצרים. למינויו היה אפקט חיובי משמעותי על מעמדה של הציונות בקהילה היהודית-מצרית, עקב מעמדו הרם בקהילה. כנשיא ההסתדרות הציונית במצרים הוא ייסד וניהל את ההוצאה לאור של העיתון "ההשקפה הציונית" (''La Revue Sioniste'';1918-1923) בצרפתית והביא את העו"ד [[לאון קסטרו]] ואחר כך את [[לוסיין שיוטו]] לשמש לו כעורכים. הוא עצמו כתב מספר ממאמרי המערכת של העיתון. מוצרי היה חבר אישי של [[חיים ויצמן]], ולבקשתו ייסד את "הוועד המיוחד לסיוע ליהודי פלשתינה" שגייס כספים רבים מעשירי יהודי מצרים למען [[היישוב היהודי]]. בשנים 1918-1920 כיהן מוצרי כמזכיר [[ועד הצירים]], משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל בראשות חיים ויצמן שתפקידה היה לסייע לבריטים ליישם את [[הצהרת בלפור]].
 
מלבד פועלו בתחומים אחרים, מוצרי עסק גם במחקר של כתבי [[הגניזה הקהירית]] ואחראי להקמת האוסף הגדול ביותר של כתבי גניזת קהיר המצוי בבעלות פרטית. בעידוד מכרו הרב פרופ' [[ישראל לוי (הרב הראשי לצרפת)|ישראל לוי]] מצרפת, מוצרי רצה לגלות האם נותרו ממצאים מגניזת קהיר שלא נאספו על ידי [[שניאור זלמן שכטר]]. ביחד עם עמיתו הארכיאולוג [[ריימון וייל]] הוא הצליח לגלות ממצאים רבים נוספים במתחם [[בית הכנסת בן עזרא]] ובבית קברות הסמוך לו. הוא ארגן משלחות-מחקר נוספות בשנת [[1910]] ו-[[1912]] שגם הן איתרו ואספו ממצאים רבים. מספר הממצאים הכולל באוספו עולה על 7,000 דוקומנטים שמהווים, כמו שאר ממצאי הגניזה, שרידים מכל תחומי החיים של היהודים במצרים מ[[המאה ה-9|מאההמאה ה-9]] עד [[המאה ה-13]]. בין הממצאים באוסף מכתב ב[[כתב יד]]ו של [[הרמב"ם]], כתבים של ר' [[סעדיה גאון]] ועוד. מוצרי שיתף פעולה בחקר והערכה של הממצאים עם החוקר האמריקאי [[ריצ'רד גוטהייל]] ועם הספרן והחוקר הצרפתי [[ברנרד שפירא]], שהיה אחראי לקיטלוג הממצאים. הקטלוג שהכין שפירא לא יצא לאור עד היום, ורק בשנות ה-70 ביוזמת [[ישראל אדלר]] הוכן קטלוג מלא של האוסף. אוסף מוצרי מהווה עד היום האוסף הפרטי הגדול בעולם של ממצאי גניזת קהיר. בשנת [[2006]] צאצאי המשפחה הסכימו להלוות את האוסף לטווח ארוך (20 שנה) ל[[אוניברסיטת קיימברידג']], ובאופן הדרגתי הממצאים באוסף נסרקים ומועלים לארכיון דיגיטלי על ידי האוניברסיטה.
 
במהלך חייו מוצרי פרסם מאמרים בכתבי עת שונים, כגון ''Jewish Review'' (לנדון) ו[[ממזרח ומערב]] (בעריכת [[אברהם אלמליח]]), על ממצאיו בחקר הגניזה או על סוגיות כלליות בנושא יהדות מצרים. בשנים האחרונות לחייו הוא מיעט בפעילות ציבורית. הוא נפטר במצרים בשנת 1935.