בני יהודה (מושבה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (יישוב, על ידי), אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
|||
שורה 5:
[[קובץ:Berenshtein family graves (1).JPG|250px|ממוזער|שמאל|קברם של בני משפחת ברנשטיין ב[[בית הקברות בטבריה]]]]
[[קובץ:Berenshtein family graves (8).JPG|250px|ממוזער|שמאל|קבר פרומא ובנה אברהם: על המצבה כתוב: פ"נ (פה נטמנו) שני קרבנות קדושים שנהרגו יחד בידי רוצח ערבי במושבה בני יהודה עבר הירדן בימי הפרעות והתנפליות (ההתנפלויות) על היושב (שגיאת כתיב, צ"ל "הישוב") היהודי באי (בארץ ישראל) האהצוה (האשה הצנועה והחסודה מ (מרת) פרומא בת שלם (שלום) ובנה הבחר (הבחור) / אברהם ב"ר (בן רבי) חיים נ (נטמנו) ביום א ז אייר תרפ (יום ראשון, 25/4/1920) ת,נ,צ,ב,ה (תהא נשמתם צרורה בצרור החיים)]]
בשנת [[1886]] הוקמה המושבה על ידי אגודת "בני יהודה" שבה היו חברים יהודים [[דתיים|שומרי מצוות]] מ[[צפת]] ומ[[טבריה]]. חברי האגודה רכשו מתושבי הכפר [[בני יהודה (מושבה)|ביר א-שכום]]{{הערה|מכונה גם ביר א-שגום.}} אדמות בסיועו של [[לורנס אוליפנט]], במטרה להקים מושבה [[חקלאות|חקלאית]]. באחד משלבי הרחבת שטח היישוב, עמדו אנשי היישוב בתחרות מול רוכשים [[בהאיים]] אשר החזיקו בשטחים נוספים באזור. תושבי בני יהודה זכו בקדימות לרכישת 1390 הדונם, הסמוכים לגבול היישוב, מיידי הבעלים הערבי, ע"פ עיקרון משפטי בשם חוק המיצרין, לפיו קונה אשר אדמתו גובלת בחלקת השדה העומדת למכירה, זכאי לקדימות בקנייתה. חוק עות'מאני זה מקורו כבר ב[[תלמוד]] ומשם אומץ.{{הערה|שי רוזן -"התיישבות הבהאים בעמק הירדן", אוכלוסיות לא מוכרות ויישובים מיוחדים בישראל / אריאל 204-205.}}
לאורך שנות קיומה סבלו מתיישבי בני-יהודה מתנאים קשים במקום: תנאי מזג האוויר, ריחוק מיישובים יהודיים, קשיי [[תחבורה]], אדמה מסולעת בחלק גדול משדות
ב[[מאורעות תר"פ]] [[1920]] רצח שכן ערבי את פרומא אם משפחת ברנשטיין ואת אחד הבנים, ובעקבות כך עזב הבן שנותר שרגא את בני יהודה.{{הערה|{{חלל צה"ל|505502|משה ברנשטיין}}}}
|