אתנוגרפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
שיטות אתנוגרפיות יושמו בהצלחה גם ללימודי ישיבות עסקיות. קבוצות של עובדים, מנהלים וכו', הם סוגים שונים של נושאי-מחקר סוציולוגיים, הנצפים בכל מערכת סוציולוגית נפוצה. כל קבוצה מראה תכונות, ערכים ודפוסי התנהגות שונים.
 
בהדרגה, אוניברסיטאות (כמו האוניברסיטה של אילינוי, UIUC) משתמשות בשיטות אתנוגרפיות כטכניקה לעידוד מחקר הומני בקרב תלמידי תואר ראשון. לדוגמה, תוכנית ה(קישור חיצוני)[http://www.eotu.uiuc.edu/ אתנוגרפיה של האוניברסיטה] (EOTU - Ethnography of the University) מסבסדת מחקרים של תלמידי תואר ראשון ב-UIUC, ומתעדת אותם בארכיון אינטרנטי הנגיש דרך מחשבים באוניברסיטה. EOTU גם משמשת כקבוצת לימוד לסטודנטים, צוות ההוראה או לכל מי שמעוניין לדעת מה פירושו של דבר לנהל מחקר באוניברסיטאות כמוסדות לימודיים.
 
אנתרופולוגים כמו [[דניאל מילר]] ו[[מרי דאגלס]], השתמשו בנתונים אתנוגרפיים בשביל לענות על שאלות אקדמיות בנושא צרכנים וצרכנות. גם עסקים נעזרים באתנוגרפים בשביל להבין כיצד אנשים משתמשים במוצרים או שירותים, דבר שגרם לביקוש עולה לתחום הידוע כ"אתנוגרפיה עיצובית" ("design ethnography") העוסק בשיטות להבנת צרכנים וצרכנות, או לצורך עיצוב של מוצר-צריכה חדש. הכנס האחרון של "יישום אתנוגרפיה בתעשייה" (EPIC - Enthnographic Praxis in Industry Conference), שסובסד על ידי מיקרוסופט ואינטל, הוא ראיה לזה. גישתם השיטתית וההוליסטית של האתנוגרפים לנסיון אמיתי מחיי-היומיום, מוערך במיוחד בקרב מפתחי המוצרים, המשתמשים בשיטות אלה להבנת מאווים נסתרים או נסיונות תרבותיים קולקטיביים הקשורים למוצרים מסוימים. בעוד ש[[קבוצת מיקוד|קבוצות מיקוד]] נכשלות ביידוע המשווק בכל הקשור למעשיהם של אנשים בפועל, אתנוגרפיה מקשרת בין מה שאנשים אומרים לבין מה שהם באמת עושים, ובכך נמנעת מהמלכודות הנוצרות עקב הסתמכות בלעדית על מידע מבוסס דיווח עצמי של קבוצות מיקוד.