שועפאט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הוסף התואר ארכיאולוג לנתן אשל על מנת להבהיר מאיזה "סמכות" טוען לגבי האזור בעת העתיקה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 3:
 
==היסטוריה==
עדויות ארכאולוגיות מלמדות על קיומו של יישוב במקום לאורך דורות, ככל הנראה כבר מסביבות 2000 לפנה"ס. [[ארכיאולוג|הארכיאולוג]] [[חנן אשל]] זיהה כאן את מיקומה של [[נוב (עיר מקראית)|נוב]] עיר הכהנים, מימי הבית ראשון{{הערה|{{הארץ|רן שפירא|לאן נעלמה עיר הכוהנים|810989}}}}. בחפירה ארכאולוגית תחת ניהולה של רחל בן נתן נחשפו שרידי יישוב יהודי בשועפט, שהוקם לאחר מרד החורבן ביוזמת השלטונות הרומאיים, ומראה כי אזור ירושלים לא נתרוקן כליל מאוכלוסייה יהודית בעקבות החורבן. על פי העדויות הארכאולוגיות ניכר כי אוכלוסיית המקום הייתה אוכלוסייה יהודית אמידה, וכי מדובר ביישוב היהודי הגדול ביותר מתקופה זו אשר נחשף עד כה בקרבת ירושלים<ref>{{הערה|1=בר נתן רחל וסקלר-פרנס דבי, 'יישוב יהודי באורינה בין שתי המרידות', חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית ‬, ירושלים 2007-2008, עמ' 56-54</ref>}}.
 
מסורת מקומית בשועפאט גורסת כי [[כפר]] ערבי הוקם במקום בידי מהגרים מ[[חיג'אז]] לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, ומאז התקיים ברציפות לאורך מאות בשנים.
 
ב[[מלחמת העצמאות]], בתחילת שנת [[1948]], ניסה [[עבד אל-קאדר אל-חוסייני]] לשכנע את התושבים לתקוף את [[נווה יעקב]] הסמוכה. תושבי הכפר סירבו מחשש פן יזכו למהלומת נגד שיחריב את כפרם. הם ציינו שיסכימו לתקיפה אם יובטח כי "יהיה כיבוש של ממש"{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947'''‬ תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62}}. באפריל נכבש הכפר בידי "הגדוד החמישי" ב[[חטיבת הראל]] של ה[[פלמ"ח]] במסגרת [[מבצע יבוסי]], אור ליום [[23 באפריל]] [[1948]]. הכפר פונה מתושביו וכוח הפלמ"ח החל בפיצוץ בתיו, אולם קיבל הוראה להתפנות ולסגת בשל כישלון ה[[גדוד הפורצים|גדוד הרביעי]] בכיבוש הכפרים הסמוכים ב[[קרב נבי סמואל]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=8383&itemType=0 כיבוש הכפר שועפט – מרכז מידע פלמ"ח]‏</ref>}}. ב-13 במאי פונה הכפר בהוראת [[הלגיון הערבי]], כנראה מטעמים צבאיים שהיו קשורים לפלישה המתוכננת{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947'''‬ תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 99}}.
 
סיום המלחמה הותיר את הכפר בשטח [[ירדן]], והוא אוכלס מחדש. ב-[[1954]] החלה במקום תנופת בנייה בידי משפחות נוצריות ומוסלמיות אמידות שבנו במקום בתי מידות, והכפר שועפאט הפך לפרבר יוקרתי של [[מזרח ירושלים]], על אם הדרך בין ירושלים לרמאללה. [[חוסיין מלך ירדן|המלך חוסיין]] נהג לשהות באחת מחווילות הפאר של שועפאט בעת ביקוריו בירושלים, ובשנות ה-60 החל בבניית [[ארמון|ארמונו]] הירושלמי ב[[תל אל-פול]] שבצפון השכונה. [[מלחמת ששת הימים]] קטעה את הבנייה, והשלד הבלתי גמור עומד עד היום בפסגת התל.
 
שכונת שועפאט נכבשה בידי [[צה"ל]] ב-[[6 ביוני]] [[1967]] בתום קרב קצר. בקרב זה נהרג בין היתר החייל אלדד קרוק <ref>{{הערה|1=‏http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91995‏</ref>}}, ולאחר מותו בת כיתתו, הפזמונאית [[רחל שפירא]], כתבה לזכרו את השיר המפורסם [[מה אברך]] בביצוע [[להקת חיל הים]].‏‏<ref>{{הערה|1=‏http://www.plaot.com/sipurshir/ma.htm‏</ref>}}
בתום המלחמה ולאחר איחוד ירושלים והרחבה משמעותית של גבולותיה, הפכה שועפאט לשכונה צפונית בעיר המאוחדת. מבחינה פוליטית, היא נחשבת חלק ממזרח ירושלים. השכונה המשיכה להתפתח כשכונת מעמד בינוני-גבוה, אוכלוסייתה גדלה בהתמדה, ולאורך רחובה הראשי – דרך שועפאט (המשכה הצפוני של [[דרך שכם]]) – נפתחו בתי עסק רבים, [[חנות|חנויות]] ו[[מסעדה|מסעדות]]. דרך השכונה עברה התנועה בין מרכז ירושלים ומזרחה לחלקיה הצפוניים – [[נווה יעקב]] ו[[עטרות]], והלאה לרמאללה, אך זו פחתה בשנים האחרונות עקב הפחתת התנועה לרמאללה ופתיחת צירים חדישים ועדיפים לשכונות צפון העיר. אוכלוסיית שועפאט מונה כיום כ-33,000 נפש (לא כולל מחנה הפליטים שועפאט).<ref>{{הערה|1=‏[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=10471&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 שועפט באתר עיריית ירושלים]‏</ref>}}
 
[[הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים]] שנחנך ב[[2011]] עובר דרך 3 תחנות בשכונה.. ב-[[2007]], במהלך העבודות להנחת התשתית לפרויקט הרכבת הקלה בשכונת שועפט, נתגלו שרידי היישוב היהודי שהתקיים במקום לאחר [[המרד הגדול]] וחורבן בית שני. בעבודות שביצעה במקום [[רשות העתיקות]] נחשפו 400 דונם משטח היישוב, ובכלל זה מבני מגורים, [[רחוב]]ות, [[מקווה|מקוואות]], מבנים ציבוריים, וכן [[כלי אבן]] ו[[מטבע]]ות.‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/555/609.html עיר נסתרת, דליה מזורי, nrg]
</ref>}}
[[תמונה:Shuafat south.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט נוסף מדרום.]]