כריסטוף גראופנר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 13:
שלא מדעת מילא גראופנר תפקיד מפתח בתולדות המוזיקה, המצב הפיננסי הרעוע בדרמשטדט בעשור השני של [[המאה ה-18]] הביא לצמצום הכרחי בחיי המוזיקה. [[בית אופרה|בית האופרה]] נסגר ומשכורותיהם של רבים מ[[מוזיקאי]] החצר היו בפיגור (כולל זו של גראופנר). אחרי נסיונות רבים להביא לתשלום משכורתו, ובהתחשב בכך, שהיו לו אשה וכמה ילדים לפרנס, הגיש גראופנר, בשנת [[1722]], בקשה לקבל את משרת מנצח המקהלה בלייפציג. [[גיאורג פיליפ טלמן|טלמן]] היה המועמד הראשון לתפקיד, אבל הוא הסיר את מועמדותו אחרי שקיבל העלאה במשכורת בהמבורג. [[מגניפיקט]] ה"אודיציה" של גראופנר, שנכתב בסגנון של מורו ומדריכו, [[יוהאן קונאו]], הקנה לו את המשרה, אך פטרונו, ארנסט לודוויג מהסה-דרמשטדט, מיאן להתיר את החוזה שלו. שכרו של גראופנר, שזמנו עבר, שולם עתה במלואו ואף ניתנה לו העלאה במשכורת והבטחה, כי מקומו בצוות המוזיקאים בחצר מובטח גם במקרה שהקאפלה שלו תפוזר. הטבת תנאים זו שכנעה את גראופנר להישאר בדרמשטדט, ובכך פינה את הדרך לבאך לתפוס את משרת מנצח המקהלה בלייפציג.
 
אחרי שנודע לו כי באך הוא שנבחר ללייפציג, שלח גראופנר ב-[[4 במאי]] [[1723]] מכתב אדיב אל מועצת העיר להניח את דעתם, כי באך "הנו מוזיקאי חזק בה במידה בעוגב כשם שהוא בקיא ביצירות כנסייתיות ובקטעי מקהלה" וכאדם "יבצע ביושר וכיאות את התפקידים שיופקדו בידיו."<ref>{{הערה|1=Christoph Wolff, ''Johann Sebastian Bach: The Learned Musician'', W.W. Norton & Company, New York & London, 2000, p. 224.</ref>}}
 
== יצירה והוצאות מודרניות ==
 
גראופנר היה יוצר שקדן ופורה. כ-2000 יצירות ששרדו רשומות בקטלוג שלו, בהן 113 [[סינפוניה|סינפוניות]], 85 [[אוברטורה|אוברטורות]] _[[סוויטה|סוויטות]]), 44 [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]], 8 [[אופרה|אופרות]], 1418 [[קנטטה|קנטטות]] דתיות ו-24 חילוניות, 66 [[סונאטה|סונאטות]] ו-40 [[פרטיטה|פרטיטות]] ל[[צ'מבלו]].<ref>{{הערה|1= [http://www.primalamusica.com/erol.html ''Prima la musica!''] began publishing a series of modern scores for some of Graupner's, ouvertures,sinfonias, and annual cantata cycles of cantatas in 2007.</ref>}} כמעט כל כתבי היד של גראופנר מאוחסנים בספריית האוניברסיטה הטכנית בדרמשטדט, גרמניה.
 
גראופנר כתב לצירופי כלים אקזוטיים, בהם אבוב ד'אמורה (אבוב עתיק, נמוך בטרצה מן האבוב הרגיל), חליל ד'אמורה וו[[ויולה|ויולה ד'אמורה]]. יותר מחצי הסינפוניות שלו דורשות [[כלי נשיפה ממתכת]] ו[[טימפני]], מהן כ-25 מצריכות 3 עד 4 טימפוני וסינפוניה אחת ב[[סולם (מוזיקה)|סול מז'ור]] (GVY 596) חוברה ל-7 טימפני.
שורה 25:
אחרי מותו, נידון גראופנר לשיכחה ואלמוניות, מכמה סיבות. כתבי היד שלו היו למקור למחלוקת משפטית ממושכת בין יורשיו לבין מושלי הסה-דרמשטדט. פסק הדין הסופי שנתן בית המשפט שלל את זכות הבעלות של עזבון גראופנר על כתבי היד המוזיקליים. היורשים לא יכלו להשיג היתר מכירה או הוצאה לאור של יצירותיו, והגישה אליהן נשארה חסומה. סגנונות מוזיקליים השתנו באופן דרמטי והעניין שעוד היה ביצירתו של גראופנר הצטמצם עוד יותר. עם זאת, מן הצד החיובי, תפיסת עזבונו המוזיקלי של גראופנר בידי הנסיך מהסה-דרמשטדט הבטיחה את המשך קיומו "in toto" - בשלמותו. כלפי מורשתו המוזיקלית של [[יוהאן סבסטיאן באך]], למשל, לא האיר הגורל פנים באותה מידה. עוד גורם שתרם לאלמוניותו של גראופנר לאחר מותו היה, שלגראופנר, בניגוד לבאך, היו מעט מאוד תלמידים, פרט ל[[יוהאן פרידריך פאש]], להמשיך את מורשתו המוזיקלית.
 
כפי שסיכם המבקר דויד ורניה, גראופנר הוא "אחד מאותם קורבנות, שהגורל והנסיבות עשו עמם עוול - בן זמנם של באך, [[גיאורג פרידריך הנדל|הנדל]] [[גיאורג פיליפ טלמן|טלמן]] ועוד, שנשאר במידה רבה - ושלא בצדק - זנוח ונשכח."<ref>{{הערה|1=David Vernier, [http://www.classicstoday.com/review.asp?ReviewNum=6220 Review of L'Ensemble des Idées heureuses, Geneviève Soly: Christoph Graupner, Analekta 2-3162], ''Classics Today''</ref>}}
 
[[תמונה:Landgraf Ernst Ludwig von Hessen-Darmstadt.jpg|ממוזער|250px|שמאל|פטרונו של כריסטוף גראופנר, ארנסט לודוויג פון הסן-דרמשטדט.]]