כן, לשבור! – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף השיחה שלי |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 3:
==רקע==
התקופה שבין 1932 ל-1934 מכונה בפי חוקרי התקופה "מלחמת האזרחים ביישוב"
ההסתדרות הכללית הוקמה בשנת [[1920]] על ידי [[סוציאליזם|סוציאליסטים]], עולי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]]. הם ראו בהסתדרות ניסיון להקמת חברת עובדים שוויונית המבוססת על [[קואופרציה]] (שבה המפעל שייך לעובדים ולא לבעלי הון), מבלי לעבור את שלב ה[[מהפכה]] כנגד בעלי ההון, שנחשב הכרחי ב[[סוציאליזם]] הקלאסי. הם האמינו שמדובר בסיטואציה חסרת תקדים המאפשרת להקים את המוסדות ה[[אוטופיה|אוטופיים]] של מדינת הפועלים על קרקע בתולה כמעט מבחינה [[מעמד]]ית (בעיקר בעקבות הגותו של [[בר בורוכוב]])
ההסתדרות תבעה לעצמה [[מונופול]] בתחום השמת העובדים ודרשה ממעסיקים לקבל לעבודה רק עובדים [[איגוד מקצועי|מאוגדים]] שנשלחו מלשכת ההסתדרות, ובכך דאגה לתנאיהם. במקומות שבהם לא הייתה למעסיקים ברירה הם הסכימו, אך במקומות שבהם הייתה אלטרנטיבה – פועלים [[ערבים]] או פועלים יהודים שנשלחו על ידי לשכות העבודה של [[בית"ר]] – הכניסו מעסיקים לעבודה עובדים שאינם חברי הסתדרות ופרצו [[שביתה|שביתות]] וסכסוכים אלימים.
ב[[העלייה הרביעית|עלייה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית|החמישית]] עלו לארץ ישראל [[בורגנות|בורגנים]] ובעלי הון שביקשו לפתוח בארץ עסקים. כמו כן עלו [[פרולטריון|פועלים]] עירוניים רבים שחוו את [[מהפכת אוקטובר]] ב[[ברית המועצות]] וראו בסוציאליזם רק מאבק מעמדות אלים. בעלי ההון נדהמו מעוצמת ארגון הפועלים המאורגן וממה שתפסו כהצרת צעדיהם על ידי שביתות חוזרות ונשנות. הפועלים הלא-סוציאליסטים סירבו לקבל עבודה רק דרך הלשכות ההסתדרותיות וביקשו להתקדם בזכות עצמם וללא "פטרון". הפועלים הסוציאליסטים בני דור זה הדגישו את אלמנט המאבק המעמדי, חיזקו את [[מועצת פועלים|מועצות הפועלים]] ואירגנו אותם לפי מודל ה"[[סובייט]]ים", כגופים כוחניים.
|