כפתור ופרח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 11:
 
===תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה===
* [[עכו]] - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ. <ref>{{הערה|1=הלכות מלכים, פרק ה' הלכה י'</ref>}}
* [[הר מירון]] - חצי שעה מ[[גוש חלב]]. שם "מי מרום" המוזכר ב[[ספר יהושע]], שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי [[שמעון בן יוחאי]].
* [[שילה (אתר מקראי)|שילה]] - "היא לדרום שכם כשלוש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח והוא בדרך העולה לירושלים.
שורה 27:
מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לענייניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירם כ"תכונת קשת הראיה", לוח השנה ("זמן השמיטות וחשבון השטרות") וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחייתה וגבולותיה. לונץ, וכן מחבר הספר, הוסיפו לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין".
 
במבוא לספר, לונץ הגדיר את אשתורי הפרחי כ"ראשון בחוקרי ארה"ק"<ref>{{הערה|1= לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה"ק" כי המה בבואם לארה״ק הלכו רק כדרך הסלולה דרך השיירות ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים."</ref>}}, וכתב על בחירתו של אשתורי הפרחי להתגורר ב[[בית שאן]] : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו".‏‏<ref>{{הערה|1=‏ עמ' xxxii ספר א': '''כפתור ופרח''' מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אשתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט ‏</ref>}}
 
פרק 11 של הספר במהדורת לונץ כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".