הרמות המחורצות – הבדלי גרסאות

מדינת וושינגטון שוכנת בצפון-מערב ארצות הברית, לחוף [[האוקיינוס השקט]]. אזור זה הוא חלק מ[[טבעת האש]] ומתקיימת בו פעילות גאולוגית נרחבת. במערב נמצא חלקו הצפוני של [[רכס קסקייד]] שנוצר כתוצאה מפעילות [[טקטוניקת הלוחות|טקטונית]]. ברכס זה מתקיימת עד היום פעילות [[סייסמולוגיה|סייסמולוגית]] ו[[התפרצות געשית|געשית]], בעיקר ב[[הר געש|הרי געש]] כ[[הר ריינייר|ריינייר]] ו[[הר סנט הלנס|סנט הלנס]]. במזרח נמצאת רמת [[קולומביה (נהר)|נהר קולומביה]] – [[הר געש#רמה געשית|רמה געשית]] שנוצרה במהלך ה[[מיוקן]] וה[[פליוקן]] מזרמי [[לבה]] על שכבה של [[גרניט]] ו[[קוורציט]].<ref>{{הערה|1=[http://www.kidscosmos.org/kid-stuff/mars-trip-basalt.html רמת קולומביה]</ref>}} סלעי ה[[בזלת]] של הרמה כוסו בשכבת [[לס]] עמוקה (100 מ'), שהגיעה מהרי הקסקייד באמצעות [[קרחון|קרחונים]]. הרמות המחורצות נמצאות ברמת קולומביה, והקניונים החורצים אותה חותכים מבעד לשכבות הלס והבזלת.<ref>{{הערה|1=[http://www.uwsp.edu/geo/projects/geoweb/participants/dutch/vtrips/Scablands0.HTM רקע גאולוגי]</ref>}}

בשנת 1922 החל ג' הרלן ברץ לחקור את הרמות המחורצות ואת סביבתן – מחקר שנמשך עשורים רבים, ושנה אחר-כך החל לפרסם מאמרים הטוענים שהן נוצרו כ-15,000 שנה קודם לכן כתוצאה משיטפון קטסטרופי שנוצר משחרור פתאומי של מים.<ref>{{הערה|1=[http://www.geosociety.org/meetings/2003/ft-pre.htmהאגודה האמריקאית לגאולוגיה]</ref>}} ברץ שיער שכמות עצומה של מים – כ-2,000 קילומטרים מעוקבים – הציפה בבת-אחת את הרמה, חרצה את הקניונים והותירה בפני השטח את הסימנים הלא-רגילים שראה. הוא שיער שהמים הגיעו מאזור [[ספוקיין]] במזרח מדינת וושינגטון, וקרא לאירוע "השיטפונות של ספוקיין" (Spokane floods).{{כ}}<ref>{{הערה|1=[http://www.spokaneoutdoors.com/scabland.htm התאוריה של ברץ]</ref>}}

באותו כנס נכח גם הגאולוג [[ג'וזף פארדיי]] (Joseph T. Pardee). בתום הדיון טען פארדיי כי הוא יודע מהיכן הגיעו המים, אך לא הרחיב. רק בשנת 1940 הציע פארדיי הסבר מלא למקור המים, באמצעות עדויות רבות שאסף ופרסם ב-1942.<ref name{{הערה|שם="pardee">|1=[http://hugefloods.com אתר המוקדש לשיטפון ולהיווצרות הרמות המחורצות]</ref>}} פארדיי המשיך את מחקריו במשך שלושה עשורים, תוך איסוף ראיות וניתוחן, ותיאר את התהליכים שהובילו ליצירת הרמות המחורצות.

*האגם מתרוקן בקצב של 10 מיליון מ"ק לשנייה.<ref>{{הערה|1=[http://www.nps.gov/history/history/online_books/geology/publications/inf/72-2/sec4.htm הרמות המחורצות – השיטפון]</ref>}}

בשנות ה-50 של המאה ה-20 כבר היה ברור שאי-אפשר להתעלם מן התאוריה של ברץ. גאולוגים – שקודם-לכן התנגדו לרעיונותיו – החליטו לסקור את השטח בעצמם וערכו סידרה של סיורים במקום. הגאולוג ג'יימס גילולי (James Gilluly), אחד ממבקריו החריפים של ברץ, העיר לאחר ביקורו הראשון ברמות המחורצות: "איך יכול היה מישהו לטעות כל-כך". בשנת 1965 פורסם סיכום של סיור גאולוגי שקבע כי מסקנותיו של ברץ היו נכונות.<ref name{{הערה|שם="pardee" />}}

התאוריה של ברץ התקבלה כהסבר הרשמי להיווצרות הרמות המחורצות. בשנת 1979 הוענקה לברץ – בן 96 באותה עת – מדליית "פנרוז" של האגודה האמריקאית לגאולוגיה, העיטור הגבוה ביותר בתחום המחקר הגאולוגי. לאחר קבלת המדליה אמר ברץ לבנו: "כל אויביי כבר מתים, לכן לא נותר לי מי לשמוח לאידו".<ref name{{הערה|שם="pardee" />}} ברץ הלך לעולמו בשנת 1981.

מחקרים הנערכים באזור הרמות המחורצות מעלים את הסברה כי אירועים כמו השיטפון הקטסטרופי שתיאר ברץ התרחשו לא רק פעם אחת, אלא חזרו על עצמם במשך תקופה ארוכה.<ref>{{הערה|1=[http://www.smithsonianmag.com/history-archaeology/missoula-abstract.html השיטפונות שגילפו את המערב]</ref>}} הרקע לסברה זו הוא מציאת שכבות של [[אפר געשי]] מ[[התפרצות געשית|התפרצויות געשיות]] בהרי הגעש של רכס הקסקייד שנמצאו בין שכבות משקעים שנוצרו על ידי שטפונות. סברה זו מעוררת התנגדות, בטענה שמקור האפר הגעשי ב[[התפרצות געשית#התפרצות תת-ימית|התפרצויות תת-ימיות]] או [[התפרצות געשית#התפרצות תת-קרחונית|תת-קרחוניות]].<ref>{{הערה|1=[http://www.nwcreation.net/articles/missoulaflood.htm שיטפון אחד בלבד]</ref>}}