מייריד מגווייר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 9:
לתקרית הייתה עדה [[בטי ויליאמס]], [[עקרת בית]] מקומית, שהחליטה לנקוט מעשה. היא החלה להחתים תושבים על [[עצומה]] הקוראת להימנע מאלימות ולקרוא להם למחות כנגד המצב. במקביל פנתה מגוואייר לרשת הטלוויזיה ויצאה אף היא בקריאה להפסקת האלימות שזכתה לתהודה רבה. ויליאמס חברה לקוריגן ול[[עיתונאי]] בשם קירן מקיוהאן ויחד החלו לארגן שורה של הפגנות ומחאות אזרחיות [[אי-אלימות|לא אלימות]].
 
מקיוהאן חיבר [[מנשר]] בו מפורטים עקרונות התנועה החדשה ונתן לארגון את שמו: "קהילת אנשי השלום". התנועה החלה לתפוס תאוצה ברחבי צפון אירלנד, כשצעדות שלום רבות יצאו מערים שונות וכספים רבים גויסו למען המטרה. תוך חצי שנה בלבד ירד שיעור התקריות האלימות בכ-70%.‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.peacepeople.com/ אודות תנועת אנשי השלום] ‏</ref>}}
 
בדצמבר [[1977]] הוענק למגוואייר ולוויליאמס פרס נובל לשלום.
שורה 22:
[[קובץ:Mairead Corrigan and Derek Graham.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגוואייר עם דגל פלסטין ושלט מחאה לאחר המשט ביולי 2009, על השלט נרשם "ישראל חטפה אזרחים אירים! פיראטים של הים התיכון"]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Passenger Disembarking from Ship at Ashdod Port (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגוואייר יורדת מהספינה בה שהתה במהלך [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] ביוני 2010]]
מגוואייר ביקרה לראשונה בישראל בשנת 1984 כחלק מקבוצה נוצרית ששמה לה למטרה לשים קץ לאיבה בין נוצרים ליהודים. בשנת 2000 ביקרה שוב בישראל, על פי הזמנת ארגון [[שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם|רבנים למען זכויות האדם]] ו[[הוועד הישראלי נגד הריסת בתים]]. מגוואייר הייתה חלק מצוות ההגנה של [[אחמד שאמאסנה]] שביקש מבית הדין הצבאי לבטל את צו ההריסה לביתו, בכפר [[קטאנה (כפר)|קטאנה]]. לאחר ביקור זה, מגוואייר הפכה לאחת מהמבקרות הבולטות ביותר של המדיניות ה[[ישראל|ישראלית]] כלפי ה[[פלסטינים]], בנושאי ביטחון ובנושא ה[[מדיניות הגרעין של ישראל|גרעין]], את מדיניותה של ישראל ב[[השטחים|שטחים]] השוותה למדיניות ה[[אפרטהייד]] וטענה שישראל מבצעת [[טיהור אתני]] מיום הקמתה<ref>{{הערה|1=‏[http://www.commondreams.org/headline/2009/04/22-1 Nobel Laureate Accuses Israel of 'Ethnic Cleansing'] סוכנות הידיעות הצרפתית, 22.4.09‏</ref>}}{{הערה|1=טל שניידר, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000598551 כלות פרס נובל: "ישראל מדינת אפרטהייד, מפעילה טיהור אתני"], [[גלובס]], 10 בנובמבר [[2010]]}}. היא חתמה על עצומה הקוראת ל{{ה|פרלמנט האירופי}} למחוק את תנועת [[החמאס]] ואת כל שאר "ארגוני השחרור הפלסטיניים" מרשימת ארגוני ה[[טרור]] של מדינות [[אירופה]] [http://www.antiimperialista.org/content/view/6060/229/], ועל עצומה הקוראת לשיחרורה של [[טלי פחימה]]. מגוואייר לקחה חלק במסע הבינלאומי למען [[מרדכי ואנונו]] ואף הגישה את מועמדותו לפרס נובל לשלום.{{הערה|[http://zope.gush-shalom.org/home/he/channels/press_releases/pr_pr19-12-2004 המסע הבינלאומי לשחרור מרדכי ואנונו] באתר [[גוש שלום]], 19/12/04}}
 
בעת ביקורה בישראל ב-[[2007]] השתתפה בהפגנה בסמוך ל[[גדר ההפרדה]] בכפר [[בילעין]] ונפגעה באורח קל מירי של [[כדור גומי]] ברגלה ושאיפת [[גז מדמיע]]‏‏<ref>{{הערה|1=‏עלי ואקד, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390293,00.html בלעין: כלת פרס נובל לשלום נפצעה קל] אתר [[ynet]]{{כ}} 20.04.07‏</ref>}}. באוקטובר [[2008]] הייתה שותפה למשט מחאה מ[[קפריסין]] ל[[רצועת עזה]] שנועד "לשבור את המצור" הישראלי על הרצועה, אותה כינתה "בית הכלא הגדול בעולם"‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/803/920.html שוב: משט פעילי שמאל יצא מקפריסין לעזה] [[מעריב]] 28/10/2008‏</ref>}}. ביולי [[2009]] השתתפה בניסיון להגיע בדרך הים מקפריסין לעזה על ספינה ובה ציוד רפואי, ואחרי שכוחות חיל הים הישראלי השתלטו על הספינה בדרכה ליעד, נעצרה מגוואייר יחד עם פעילים אחרים שהיו על הספינה וגורשה מישראל{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/912/788.html?hp=1&loc=106&tmp=7078 פעילי השמאל שהפליגו לעזה גורשו מישראל], אתר [[nrg]], {{כ}}6/7/2009}}. מגוואייר השתתפה גם ב[[המשט לעזה (2010)#משטים נוספים|משט לרצועת עזה]] שאורגן ב-[[2010]] כשהיא על האונייה האירית הקרויה על שמה של [[רייצ'ל קורי]], הספינה נעצרה על ידי צה"ל והובלה ל[[נמל אשדוד]], מגוואייר גורשה מישראל עם יתר הפעילים והוצא נגדה צו איסור כניסה לישראל למשך עשר שנים. בספטמבר 2010 הגיעה לישראל במסגרת "יוזמת זוכות פרס הנובל" אך לא הורשתה להיכנס לארץ והוחזקה במתקן מעצר ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] עד לגירושה{{הערה|יאיר אלטמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3963700,00.html ביניש לכלת פרס נובל: לא באת למטרות ידידותיות], [[ynet]], {{כ}}4 באוקטובר 2010}}.
 
יחד עם זאת, מגוואייר אמרה שהיא שהיא אוהבת את מדינת ישראל ו"עצובה שיש כאן כל כך הרבה סבל"{{הערה|{{mako|חדשות 2, יוסי זילברמן, עמית ולדמן|פעילת השלום האירית לא תיכנס לישראל|e3e4de64a887b21004|news-law/legal|4 באוקטובר 2010|}} }}, וכמו כן אמרה "חייהם של היהודים בישראל הם חיים בפחד מ[[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] ומ[[קסאם|טילי קסאם]]."{{הערה|הערה זו נאמרה בסרטון הווידאו שצורף לכתבה באתר Mako, לעיל.}} עוד אמרה מגוויר, "באתי כחלק מקבוצה שמאמינה בשלום ובצדק. התחלנו תנועת שלום בצפון אירלנד שהצליחה בעזרת האפשרות לדבר עם אויבנו. התפשרנו, דיברנו אחד עם השני".